"בזכות ד דברים נגאלו ישראל ממצרים;
שלא שינו את שמותם, שלא שינו את לשונם
ולא נפרצו בעריות, ולא גילו מסטורין שלהם
שמשה אמר להם ושאלה אשה משכנתה כלי כסף וכלי זהב
והיה הדבר הזה מופקד אצלם י"ב חדש
ולא גילה אחד מהם למצרים" (במדב"ר כ)


שמירת סודות לאומיים

יציאת מצרים נווטה ע"י ההשגחה העליונה כתרגיל אונאה פנטסטי (ובעבר כבר נזקקנו להסבר בעל אור-החיים: מדה כנגד מדה ומענה אלקי לשיטת השעבוד "הבה נתחכמה לו"). התרגיל היה משא ומתן מייגע עם פרעה על שלשת ימי חופשת חג בלבד, כולל התכת 10 מכות על כל נתיניו המצרים. פרעה קנה את סיפור החופשה עד לבריחה הגדולה "ויוגד למלך מצרים כי ברח העם" (שמות יד,ה), וברש"י: "איקטורין (מרגלים שלח עמהם", ראו שם).

גם מבצע שאילת כלי הכסף והזהב היה קונספירציה כלל-לאומית, שתוכננה מראשית הדרך (שמות ג,כב). במכת חושך התבצעה היערכות לוגיסטית חשאית לכך (רש"י שמות י,כב). אפילו המלשינים הותיקים, הלא המה דתן ואבירם אשר גילו לפרעה את סודו של משה ("הלהרגני אתה אותר כאשר הרגת את המצרי? וירא משה ויאמר: אכן נודע הדבר!"; שמות ב,ד וברש"י) גם הם לא בגדו בעמם, ולא גילו את הסוד הלאומי הכמוס: יוצאים ממצרים לצמיתות, וברכוש גדול! יש!



קשה לדמיין כיום שותפות סוד לאומית כל כך נרחבת, ובעצם טוטאלית עד האדם האחרון המצוי בערוגות (השוליים?) שכללו 80%(!) רשעים מתוך העם "שמתו בשלשת ימי האפילה" (רש"י שמות יג,יח). גם הם ידעו על התכנית החשאית ומהו פשר הקוד "שלשת ימים". והם שתקו! גם חובבי הקישואים והאבטיחים, החציר והשום המצרי (במדבר יא,ה), אשר עתידים לדרוש "ניתנה ראש ונשובה מצרים" (במדבר יד,ד), גם הם בלמו פיהם. וכבר ציטטנו בקטע הפותח את מדרש חז"ל המשבח נורמת התנהגות זו, "שלא גילו מסטורין שלהם", כמבחן לעצם הזכות להיגאל.

ציונות שומרת סוד

ובמעבר חד לגאולת ימינו;

האם מבצעי ההעפלה, העלאה בלתי ליגלית של 120,000(!) פליטי שואה מתחת לאפו של השוער הבריטי, יכלו להתממש אילו היתה חלילה בעמנו דאז תנועת שמאל קיצוני המסגירה סודות ומסטורין לצוררינו? האם הכרזת המדינה בכלל יכלה להתרחש, והכנת המדינה והצבא שבדרך יכלו לקרום עור וגידים, אילו היו חלילה בעמנו מצלמי-בסתר מסמכים סודיים?

שלא תהיינה טעויות; גם בתקופות העוז והזוהר הללו היה שמאל שהעריץ את שמש העמים הסובייטית, וסגד לאחוות העמים האדומה. במרוצת השנים אפילו נתגלו בצה"ל כמה בוגדים ומרגלים על בסיס אידיאולוגי שצמחו בערוגה זו. ואעפי"כ, גם מחנה השמאל דאז היה פטריוטי דיו, וניתן היה לסמוך עקרונית על נאמנותו כשותף-סוד.

ואולי הפתרון טמון בשאלה הבאה: האם כל אלו יכלו להתרחש אילו עיתון הארץ, שהיה קיים אז, היה מחזיק באגנדה האנטי-פטריוטית כמעשהו היום, על סף הבוגדנות הלאומית?

פרשת צילום מסמכים מסווגים ביותר בלשכת אלוף פיקוד המרכז, שהותרה לפרסום לאחרונה, ואשר נעשתה (כפי שנטען בתקשורת) במטרה לפגוע במדיניות הבטחונית הנקוטה כלפי הפלשתינים (באמצעות עיתון הארץ), פרשה זו שקולה בעיני כטירפוד תריסר אניות מעפילים או כחשיפת כל סליקי הנשק שנטמנו בקיבוצים.

מסתרי הארץ

איני יודע אם זו שהוכתרה בתקשורת החיילת המרגלת היתה חברה פעילה בארגון שמאל קיצוני. אחת ידעתי, היא חָבְרה לעיתון אנטי-פטריוטי המשמש צינור, ומעין נובע, לצוררינו. עמדותיו וכתבותיו הפכו מזה זמן רב לשופר אנטי-לאומי המשרת במישרין או בעקיפין את האויב הפלשתיני.

אודה ואבוש; עד לפני כשנה נמניתי על קוראי "הארץ", בעיקר על מנת לקיים דע מה שתשיב. בעבר הרחוק יותר העיתון פתח את שעריו גם להבעת עמדות זרות כשלי. בו בניסן אשתקד שלחתי את המכתב הבא:

"נא לבטל מיידית את המינוי על העתון. הסיבה העיקרית היא האגנדה השמאלית של העיתון, ההולכת ומתחדדת יותר ויותר, ונעשית בוטה וגלויה. בשנה האחרונה (ואולי יותר) גם הידיעות הרגילות כביכול (עמודי הכרוניקה) משועבדות לעמדה הפוליטית או החברתית (האלהת זכויות האדם, מתירנות, אנטי-דת או התייחסות לדתיים כמעין ילידים). הקש ששבר את גבי היא המיתקפה השיקרית האחרונה על התנהגות חיילי צה"ל הדתיים בעזה...". הכוונה להבעת עמדה של חייל כלשהו אשר נופחה למימדי תחקיר, ועד מהרה התבררה כחסרת בסיס עובדתי כלשהו. התחקיר התפרסם ממש ככותרת ראשית וגרם נזק תדמיתי רב לישראל. ומי יודע אם לא שימש גם אבן פינה ל...דו"ח גולדסטון.

אני מצטרף בזאת לקריאת חברי כנסת אחדים לראות בהארץ גורם עוין; לבטל מינויים, ולמעלה מזה...