כשאני כותבת על זוגיות, אני תמיד בכוננות ספיגה. "מה יש לאישה הזו נגד גברים?" אומרים הגברים, ומן הצד השני טוענות הטוקבקיסטיות: "היא תמיד מצפה מאתנו (הנשים) לקחת אחריות. ומה עם הגברים? תתחילי לחנך גם אותם".

אז עשיתי בדק בית. אין לי נגד אף אחד כלום - וזו האמת לאמיתה. עם זאת, לאחרונה מצטיירת לי תמונה בנושאי שידוכים וזוגיות בה הגברים מתנהגים בחוסר אחריות.

מה פרוש המילה גבר? בלשון העברית המילה גבר היא מילה נרדפת לתרנגול. אפשר לחשוב על ההשוואה בהרבה מובנים. אם נתחיל בתפקיד המוטמע בתרנגול, לקרא בקול עם עלות השחר, "הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה" כמו שאנו מברכים בברכות השחר. מצטיירת פה תמונה נפלאה של מנהיגות ולקיחת אחריות להתנהלות היומיומית. הרי כך נפתח השולחן ערוך: "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו שיהא הוא מעורר השחר". כלומר, יש כאן ציפייה מהגברים לקום מוקדם לעבודת הבורא, לתפילה ולעבודה, לזהות את תחילת היום כמומנט של לקיחת מנהיגות, וסוג של התגברות על העצלנות, הרי תמיד כיף להשאר מכורבלים תחת הפוך.

אני בטוחה שלמקרא דברי מנענעות אמהות רבות את ראשן בתסכול. איך! איך למען ה, מעירים את הבנים הללו המבלים מתחת לשמיכה עד אמצע היום. שיטות החינוך החדשות מסבירות לנו להכיל את הילדים ולא לנער אותם עם מקלחת מים קרים שתזרוק אותם מן המיטה. הרשו לי להרהר בקול: "של מי התפקיד הזה בכלל, אם חושבים לעומק. האם לא היו אמורים הבעלים שלנו לקחת על עצמם את התפקיד?" שאלה ליונה גודמן והרבנים.



ובכן, גבר, מגיל צעיר עליך להשכים קום, לקחת פקוד, לצאת להתפלל ולעבוד. אחר כך, כשתתפנה מעיסוקיך, אתה יכול גם להסתובב בחצר המשק עם כרבולתך האדומה, לעשות דאווינים לתרנגולות, ולחזר אחריהן. למטרות חתונה - כמובן.

כל מי שמכיר חצר תרנגולים ותרנגולות יודע, שהתרנגולות בתור קבוצה הן טפשות. כשתרנגולת דוגרת על ביצה היא סמל לאורך רוח וסבלנות. שם היא מגלה אחריות. לא כן כשהיא בקבוצה בחצר. האם גם הנשים בקבוצה מתנהגות כטפשות? אני מקווה שלא. לפי התורה - את האישה דוקא חנן ה בבינה יתירה, אבל לפעמים הן עלולות להתנהג בטיפשות.

מתי? כשהן מאפשרות לגבר לחשוב שהוא תרנגול בלול של תרנגולות. עליו רק לקרא בקול וכולן תרוצנה אחריו כשהן מקרקרות ומכשכשות בזנב. זה מה שקרה בזמן האחרון עם התכנית על הרווק בערוץ 10. גם את "נרקיס הביצה" מהתוכנית התאומה של סרוגים, "המסרגה", לא אהבתי. זה רק מנפח לגברים את האגו, ומאמלל את הנשים לטווח הקרוב והרחוק. גם הגברים מתאמללים בסופו של דבר. כי מה יקרה לו לגבר המזדקן, כשתרנגול חדש יצוץ בסביבה?

אז מה זה להיות גבר?

להיות גבר פירושו להיות גיבור, להתבגר ולהתגבר.

איזהו גיבור? הכובש את יצרו, ומהי התבגרות? לקיחת אחריות. הצורה בה גברים מתנהלים בדורנו היא קודם כל חוסר לקיחת אחריות, בייחוד על יצרם. נכון שבכל מערכת זוגית יש שני צדדים, והיצר מנהל גם את הנשים. ובכל זאת, כפי שלמדנו מספור יהודה ותמר, יהודה זכה למלכות ומנהיגות בגלל שלקח אחריות על היצר, היצר שלו בלבד. בזכות אחריות זו אנו נקראים -יהודים. כולכם הגברים, בני יהודה, כולכם אמורים להודות: צדקה ממני.

המשפחה בישראל היא לא רק סדור חברתי נוח. המשפחה בישראל היא לא רק פתרון לבעיות כלכליות. הזוגיות המנוהלת באחריות היא מיני דגם להתנהלות החברתית הכללית. משפחה בישראל היא תשתית רצינית לקיומו הנצחי של עם ישראל בהסטוריה. שום תירוצים והטלת אשמה על אחרים, לא יועילו לך, גבר יהודי. עליך לקחת מנהיגות, לגלות אחריות, לחתור במאמץ ליצירת התא המשפחתי שלך.

אינני מוצאת הכוונה טובה יותר מהדרכת חז"ל והתורה. כל הזוהר וההתנהלות בקלות דעת שמשווקת התקשורת מרחיקה אותך מהעצמי הגברי שלך, מרחיקה אותך מאחריות, מרחיקה אותך מנחת רוח ושלמות.