כמעט ואין מטיילים ישראלים שלא מתארחים אצל חסידי חב"ד במהלך טיולים וחופשות בחו"ל. גם במקומות הנידחים ביותר ניתן למצוא שליחי חב"ד המתגוררים במקום יחד עם משפחתם ודואגים למטיילים הרבים לארוחות שבת ולאירוח.
השליחים שפעמים רבות נשלחים לאזורים מבודדים ללא קהילה יהודית תומכת בסביבה, נדרשים להתפשר על איכות החיים ולהקריב לא מעט. פעמים רבות נדמה כי דווקא ילדיהם הם אלו המשלמים את המחיר. מחקרים שהתפרסמו בעולם מראים מעל לכל ספק כי בני מהגרים סובלים מבעיות של דימוי עצמי נמוך, בעיות בגיבוש זהות, כעס על ההורים, או לחילופין אימוץ התרבות השלטת באותו איזור בו הם נמצאים.
עד היום הסתמכו משפחות השליחים על הבטחתו של הרבי מלובביץ לפיה "משפחות השלוחים לא יינזקו", ומתוך ביטחון זה יצאו לשליחות. אלא שלאחרונה הם קיבלו חיזוק נוסף, הפעם מעולם המחקר. ליאורה חייבי, חב"דניקית בעצמה, וסטודנטית לתואר שני בייעוץ חינוכי במכללת אורות ישראל, החליטה לבדוק את אפקטיביות ההבטחה של הרבי- האם השליחות המיוחדת שומרת על זהותן האישית של בנות השלוחים- וגילתה תוצאות מפתיעות.
"אמנם קיוויתי מאוד שאלו יהיו התוצאות, שכן כחב"דניקית רציתי להוכיח את יעילות הבטחת הרבי" אמרה חייבי, "אך לאור המחקרים הסותרים אני חייבת לומר שהופתעתי לטובה. לא רק שהבנות של השלוחים לא סבלו מבעיה בזהות האישית, יתרה מכך, הן מחזיקות בזהות אישית מפותחת בהרבה מזאת של אלה שאינן בנות שלוחים".
חייבי בדקה 3 קבוצות של בנות בגילאים 16-20. קבוצה של בנות המתגוררות בארץ, קבוצה של בנות המתגוררות בחו"ל והן בנות שלוחים, וקבוצה נוספת של בנות שלוחים בארץ. היא העבירה ביניהם שאלון לבדיקת הזהות האישית ושאלון לבדיקת משמעות החיים של אותו מלאו הבנות. התוצאות מראות, בצורה מובהקת, כי בתחומי הדימוי העצמי וגיבוש הזהות מצבן של בנות השלוחים טוב באופן מובהק מזה של הבנות שאינן בנות שלוחים. בתחום ההתחיבותיות ציונן המשוקלל של בנות השלוחים היה גבוה ב14% מזה של חברותיהן בחב"ד בארץ, בתחום הסולידיות וההמשכיות בנות השלוחים קיבלו ציון גבוה ב-14%. במדד הבוחן את הרגשת המשמעותיות מול תחושת הניכור עלו בנות השלוחים על חברותיהן ב-24%, ובתחום ההכרה החברתית ב8%. כן התברר שבנות השלוחים מייחסות משמעות רבה יותר לחייהן, כשקיבלו ציון גבוה מחברותיהן ב-26%.
תוצאות המחקר הפתיעו ללא ספק את החוקרים ועוררו שאלות רבות. ד"ר שרגא פישרמן, מרכז התואר שני במכללת אורות ישראל, ומנחה המחקר, ניסה להסביר את תוצאות המחקר: "מדובר בנתונים מדהימים. בניגוד למחקרים רבים שנעשו אצל ילדי מהגרים בתחום זהות האני שהראו שזהותם התערערה, אצל בנות השלוחים לא רק שלא רואים הידרדרות, אלא רואים בנייה מואצת של זהות האני. בנות השלוחים אינן מהגרות הן שלוחות. ישנן כמה אפשרויות להבין את הנתונים, מחד אפשר לראותם כנובעים מתחושת השליחות של בנות השלוחים, הרגשתן היא שמדובר בשליחות משפחתית, דבר כזה מקנה לבנות תחושה של צורך עמוק לגבש זהות. כמובן, אין לפסול את האפשרות שלנתונים קשר מטפיזי להבטחת הרבי..."
"אני לא חבדני"ק ולא מתייחס להבטחות הרבי אלא לנתוני המחקר" הוסיף פישרמן. "הממצאים במחקרים אמנם מדברים על בני מהגרים שנמצאים בקונפליקט. בני המהגרים נמצאים בקונפליקט כי הם מנסים להתערות בחברה חדשה. שליחי חב"ד הם לא מהגרים, הם באים לגור במקום חדש אבל כדי להשפיע. זה כמו שמישהי יוצאת להדרכה או לקומונה ותוך כדי מציאת מענה לחניכים היא מגבשת את זהותה שלה. יש למחקר משמעויות מרחיקות לכת ליועצות חינוכיות. אין צורך לפרט את המשמעות של הדברים בשביל היועצות בחב"ד, אך גם יועצים ומחנכים מחוץ לחב"ד צריכים לשים לב לנתונים, שעשויים להקנות להן דרכי התמודדות חדשות עם הקשיים של ילדי מהגרים".