לכבוד אבו מאזן ואיסמעיל הנייה
אז מה, אני מבין שלא ממש התלהבתם מההכרזה של ממשלת ישראל על מערת המכפלה ועל קבר רחל כאתרי מורשת לאומיים. גם העובדה שירושלים העתיקה נכללת ברשימה בטח עשתה לכם רע, בצדק.
במקרה הזה אני לגמרי מבין אתכם. יש לכם מקום, או יותר נכון הרבה מקומות לדאגה. בא נאמר שאם הייתי אויב ישראל גם אני הייתי נלחץ מהעובדה שהעם הזה זוכר את ההיסטוריה שלו ומבקש לכבד את המקומות שעשו אותה.
אגב, גם בחג פורים שאנחנו חוגגים השבוע היה סיפור דומה עם אתרי מורשת לאומיים. למרות שכל האירועים התרחשו אי שם בפרס, אנשי כנסת הגדולה לא שכחו לתת כבוד לארץ ישראל ולירושלים. לא הייתה להם אז רשימה של אתרי מורשת אבל הייתה להם רשימה מכובדת אחרת של ערים המוקפות חומה שחוגגות את פורים יום למחרת הערים האחרות. החכמים שלנו קבעו אז שירושלים תקבל את הכבוד לחגוג את פורים ביום נפרד, ממש כמו שושן הבירה, למרות שבכלל לא הייתה לה אז חומה.
אתם מבינים את זה אבו ואיסמעיל? למרות שההיגיון היה לקבוע ששושן פורים ייחגג רק בערים מוקפות חומה מימי שושן הבירה שבה התרחש הנס, החכמים שלנו התעקשו לתת כבוד לירושלים שהייתה אז חרבה, ולהכניס גם אותה לרשימת הערים המוקפות חומה שחוגגות את פורים ביום נפרד.
סביר להניח שההחלטה הזאת הייתה נראית אז מאוד מוזרה לאנשים כמוכם. יהודים שחיים אלפי קילומטרים מארץ ישראל ומירושלים עושים לה כבוד כאילו שהם ירושלמים. היום, זה נראה לנו לגמרי הגיוני לכבד את העיר הזאת, במיוחד כשאנחנו רואים שזה מביא לכם את הסעיף, אבל אז, מי בכלל חשב על ירושלים? אז זהו בדיוק העניין. שחשבנו. לא שכחנו את ירושלים גם כשהיינו רחוקים מכאן וגם כשהיא הייתה במצב לא פוטוגני במיוחד, וזו כנראה אחת הסיבות שזכינו להגיע עד הלום.
בזכות אותה החלטה ישנה הירושלמים חוגגים עד היום את פורים יום למחרת כולם, ומענישים את כל ההורים בארץ ביום חופש נוסף לילדים, אבל זה כבר סיפור אחר.
חג שמח
אלישיב רייכנר