"מהמכתב של המנהלת לא מתגלה כל האמת" הן אומרות ומבקשות לספר את הצד שלהן בסיפור.
לדבריהן ההחלטה על קיום טקס ההכתרה נועדה להציל את השכבה בלבד, ולהשיג חוויה שלא תחזור.
את בעיית ההעתקות בשכבה הן לא מנסות לייפות או להסתיר. "עוד בשנה שעברה היה סיפור לא פשוט עם בעיית העתקה רצינית שהתגלתה בשכבה" מספרת אחת מבנות השמינית "הבעיה לא טופלה כמו שצריך אבל הדבר התפוגג ונשכח. בואו לא ניתמם אני לא מצדיקה את מה שקרה, וזאת בעיה קשה מאוד באולפנית, אבל נשאלת השאלה איך ידוע דבר כזה ולא נעשה שום דבר עד היום ואיפה היה עד היום הצוות החינוכי?".
ההעתקה החמורה שהתרחשה לא מזמן הייתה בעיה נקודתית לדבריהן. "חשוב לי להבהיר", מסבירה אחת מבנות השמינית, "ששלוש בנות טובות ישבו על ההכתרה על דעת עצמן לחלוטין, וקיבלו הודעות s.m.s מכמה בנות שביקשו עזרה תוך כדי מבחן. הבנות האלו הן דווקא הבנות הטובות שממש לא מעתיקות אבל מתוך לחץ ורגע של קלות דעת ורצון לעזור, הן שלחו וענו. אני לא מצדיקה בכלל את מה שקרה אבל חשוב לומר שזה היה מבחן שלא נדחה בגלל אטימות ההנהלה והיה ממש באמצע ההכנות לפורים. הבנות האלו לא שיקרו והביעו חרטה, הן באמת עשו תשובה שלמה. הן הפיקו לקחים ואפילו הושעו שלושה ימים. מרגע שהן הושעו עברנו יחד שבת של הפקת לקחים אמיתית וחשבנו איך זה קרה לנו? הבנות ששלחו את ההודעה לא נתפסו ולא יודעים מי הן"
בתקופת ההשעיה החליטו בהנהלת האולפנית להקפיא את ההכנות להכתרה. "הגמגום של ההנהלה היה קשה" אומרת תלמידת השמינית "לא אמרו לנו כלום וכל הזמן רק חיפשו אשמים. זה הביא את השכבה למקום ממש לא טוב, וזה מה שכואב לי שהדיון הוסט ואף אחד לא דיבר על המעשה עצמו-זה לא היה השיח".
ביום רביעי בשמונה בבוקר כינסה ההנהלה את התלמידות והודיעה להן שההכתרה מבוטלת. "הרגשתי שזה הולך להגיע משיחות עם מורות. המנהלת אמרה שאין לנו אמירה כשכבה ואני לא האמנתי, אפילו למי שממש חטא וסרח יש אמירה, ואם אין לנו אמירה איך השאירו לנו להפיק את שבת זכור שהיא שבת מלאת אמירה? השיחה הזאת הראתה שהמנהלת התייאשה מאיתנו והרימה ידיים. היא לא מכירה אותנו וזה היה נשמע בלי כל קשר אלינו. גם אחרי השיחה לא יכולנו להגיב ולא קיבלנו עוד הסברים. הדלת שלה פיזית הייתה סגורה בפנינו".
בתגובה שלחו התלמידות עצומה של סליחה, נעשו פניות של ההורים אבל החלטת ההנהלה נותרה בעינה. "עונש אמור להביא לידי התעוררות והפקת לקחים, ואני אומרת לך שאם לא היינו מתארגנות סביב עשייה משותפת השכבה הייתה מתפרקת לחלוטין מהעונש הזה. רצינו יחד עם בי"ס להנהיג פרויקט של חסד וההורים ניסו לעזור לנו אבל ההנהלה פשוט לא הצליחה לרדת מהעץ".
ההכתרה החלופית נקבעה ל-28 לפברואר באולם בגני תקווה וזאת לאחר שמנהלי האולמות בפ"ת סירבו לבקשת הבנות לקיים שם את ההכתרה מתוך שיתוף פעולה עם מנהלת בית הספר. "היום אנחנו יודעים שיש כמה אנשים בעירייה שמצטערים על התגובה שלהם וההתנערות מאחריות" מספרת התלמידה.
"את ההכתרה אנחנו לא עושות בשביל נקמה. ממש ממש לא. מבחינתנו לשתף פעולה עם בית הספר עכשיו ולשמור להם מקומות בשורה הראשונה. אנחנו עושות את זה כדי להציל את עצמינו ובשבילנו כדי להשיג חוויה של משהו שלא יחזור, זה מה שמפעיל אותנו. גם ביהדות יש בעיה גדולה עם עונש קולקטיבי. אברהם אבינו ניהל דו שיח נוקב עם אלוקים על אנשי סדום ובתקנון המשפט העברי מופיע שעונש כזה הוא גזל רבים. אני לא חושבת שעונש כזה משיג את המטרה זה רק מאבד שכבה שלמה היה אפשר למצוא עונש אחר וכך כל הסיפור הוסט מהעניין החינוכי ורק יצר אנטי גדול יותר. "