פסח בא

הניקיונות לפסח בעיצומם, וגם עלוני השבת החלו בהכנות קדחתניות לקראת החג. ב"שבתון" הייתה תחושה כאילו פסח כבר הגיע; כל המאמרים בעלון, למעט שניים, עסקו בחג האביב, בהלכותיו ובמנהגיו השונים. ב"השבת" החליטו גם הם לעסוק בנושא המנהגים, על רקע פולמוסי הקטניות המתרגשים עלינו; ב"ארץ ישראל שלנו" וב"גילוי דעת" תפסו טרמפ על מעבדות לחירות, ועסקו בענייני פולארד. "בראש יהודי" הציבו בשער העלון את הקריאה "להיות חירותי", ופרסמו ראיון יחצ"ני הנועד לקדם הגדה חדשה. כמו תמיד, דווקא בפריפריית העלונים נמצאים החומרים המעניינים באמת; השבת היה תורו של "על פסיכולוגיה ויהדות", העלון הפסיכולוגי של מכון שילה, לספק את הסחורה, עם מאמר על "והגדת לבנך", ועל משמעות "השיח הבין-דורי" בליל הסדר. אהבתי.

אשתורי is alive

גם המפרסמים הדשנים שינסו את מותניהם לקראת הפסח, ועלוני השבת הופגזו במטח פרסומות להגדות, מלונות וימי עיון, בכמות שאפילו כיפת ברזל לא הייתה מצליחה ליירט. אך את ההצגה גנבה מודעת-ענק המופיעה כבר שבוע שני ברצף, וכותרתה זועקת: "איסור העלייה להר הבית". כמה עשרות רבנים - מרבי אשתורי הפרחי ועד לרב אברהם שפירא - הובאו היישר ממנוחת עולמם אל חיק הכרומו, כדי להזהיר את הציבור מפני העלייה למקום המקודש ביותר ליהודים. במודעה לא ניתן למצוא סימני זיהוי, ובמבט ראשון לא ברור מי עומד מאחורי הקמפיין האגרסיבי. אך דפדוף אקראי ב"באהבה ובאמונה", בו נמרחה המודעה השבת על פני עמוד שלם, גילה מודעה נוספת, בעיצוב דומה, המזמינה את הציבור ליום עיון באותו נושא ממש: איסור העלייה להר הבית. היוזמים: ישיבת עטרת כהנים. עכשיו הכל ברור. טוב, כמעט הכל.

יותר מחצאית קצרה

והיו גם עלונים שנזכרו שיש פרשת שבוע. המעלעל מצדיע לעלונים שהתמודדו עם האתגר הלא-פשוט ששמו פרשת מצורע, אבל בואו נודה על האמת: גם הצרעת של היום היא לא הצרעת של פעם. לא כל כך מפתה לכתוב דבר תורה על השאת והספחת והבהרת, ועורכי העלונים קפצו כמוצאי שלל רב על הקישור בין הצרעת ובין חטא לשון הרע. דברי תורה רבים עסקו השבת בלשון הרע וברכילות - הרב יהושע וידר ב"בראש יהודי"; עו"ד אילן בומבך ב"שבתון"; הרב חיים שטיינר ב"גילוי דעת", רונן אחיטוב ב"שבת שלום" ועוד. גם ב"מצב הרוח" ציינו את העיסוק בענייני לשון הרע, והקצו הפעם שני עמודים למדור הרכילות של רז קיל.

לא בהוצאה הנכונה

חגיגה לשוחרי הספר: ספרו של הרב שלום דב וולפא, "שלום שלום ואין שלום", יוצא במהדורה מחודשת - 600 עמודי כרומו ותמונה של הרבי מלובביץ בחזית, מה אפשר עוד לבקש? עלון הבית של וולפא, "ארץ ישראל שלנו", חגג את ההוצאה המחודשת במקום בולט, ומסע היח"צנות לספר כנראה יימשך מעל דפי "ארץ ישראל שלנו" לפחות עד ההקפאה הבאה. למעלעל נותר רק להצטער על כך שככל הנראה, רק "ארץ ישראל שלנו" ישתתפו במלאכת קידום הספר - אם היה הרב וולפא שייך להוצאת הספרים הנכונה, או לארגון הרבנים הנכון, סביר להניח שבחודש הקרוב היינו קוראים על הספר הזה ועל שבחיו בכל עלון שכוח-אל, בכל וריאציה שהיא (פרסומת, ראיון, ראיון-שהוא-פרסומת), אבל מה לעשות, לא כולם זכו.

סוף סוף שבועון

עד עכשיו הם קראו לעצמם "השבועון למשפחה היהודית", אבל עלינו זה לא עשה הרבה רושם. נדמה שהשבת, לראשונה, הטייטל הזה הצדיק את עצמו. "מעייני הישועה" יצאו השבת עם גיליון מורחב מהרגיל, שכלל כתבה מצוינת ומקורית של חיים אקשטיין על צרעת, ראיון עם הרב בן ישי, אביה של רותי פוגל הי"ד, פינת חסידות של הרב אריה הנדלר ומדור נשים מורחב (מסתבר שלא כל החומרים הטובים נלקחו ל"פנימה"). המציאות מלמדת, ככל הנראה, שאחרי שמוותרים על דברי תורה מתלהמים, מאמרי מערכת אנונימיים ופרוייקטים שחוקים בנושא "כיצד נחזק את העבודה העברית", אפשר ממש ליצור שבועון טוב, כמו זה שיצא השבת. "מעייני הישועה" - המשיכו כך.

הגר"ג ביבר

ביקורו של גסטין ביבר בישראל הצליח להותיר את חותמו גם בעלוני השבת. בעמוד האחורי של "עולם קטן" הופיע מכתבו של אלעד נתן, תחת הכותרת "האדמו"ר", ובו ביקורת על הסגידה לאליל הזמר. עורכי השו"ת הסלולרי נערכו גם הם להופעה ההיסטורית: ב"מעייני הישועה" נשאל הרב אבינר האם "מותר ללכת למופעים של זמרים". הרב השיב: "בתנאי שהם צנועים בלי ערבוב גברים ונשים ובלי שירת נשים. ויש מחמירים בכלל בגלל החורבן". האם באלטון גון הדין יהיה שונה? צריך עיון. שבוע טוב.

לתגובות ולהדלפות: mealel@kipa.co.il