"הרבנות הראשית לישראל מתנהלת כמי שפחד הגישה החרדית, הכופרת בראשית צמיחת גאולתנו. היא מתנהלת כרבנות של מגזר מסוים בעם היהודי בלבד" - כך קובע ח"כ זבולון אורלב, בביקורת שמתח על מוסד הרבנות הראשית, במאמר שהתפרסם השבת בעלון "שבת בשבתו".
במלאת 90 שנה לרבנות הראשית, כותב ח"כ אורלב כי בימים אלה מדובר בגוף ולו "מעמד לא נחשב ותדמית ירודה". לדבריו מדובר באחד הסמלים המשמעותיים לעיצוב דמותה היהודית של מדינת ישראל ולכן "כל החפץ בשמירת מעמדה של מדינת ישראל כמדינה יהודית חייב לשמור על מעמדה של הרבנות הראשית, ולהיאבק על דרך התנהלותה הממלכתית והלאומית".
ח"כ אורלב טוען כי על הרבנות הראשית להציל את כבודה ו"לפעול עם הפנים אל כלל ישראל, להתייחס למיגוון הבעיות והאתגרים המעסיקים את המדינה ואזרחיה. אין הרבנות רשאית לפטור עצמה, או להתעלם, מבעיות רוחניות והלכתיות העולות מעצם היותנו מדינה יהודית ריבונית, והיא נדרשת לתת מענה לכל הבעיות שמדינה חייבת להתמודד איתן".
הוא מציין כי רק "ראיה ממלכתית ואחריות לאומית רחבה היא ההצדקה העיקרית לקיומה של הרבנות הראשית לישראל, והיא גם הערובה העיקרית להמשך קיומה". לטענתו, "ככל שהרבנות הראשית תתעלם מאחריותה זו, ולא תתן מענה ראוי לאתגרים ולבעיות עימן מתמודדת החברה הישראלית, היא תיצור לעצמה תדמית של גוף לא רלוונטי למדינה. והתוצאה; ישמעו קולות רמים יותר המעלים סימני שאלה על עצם הצורך בקיומה".
"על הרבנות הראשית להתנהל כגוף ממלכתי ולא כיתתי, באופן לאומי ולא סקטוריאלי הדוגל בשיטה מסויימת בהלכה, זו שאינה מכירה במדינת ישראל כגורם הלכתי ורוחני. מעמדה של הרבנות הראשית כסמכות רוחנית והלכתית אינו יכול להתבסס על החוק החילוני בלבד. הוא צריכה לבוא על בסיס פעולותיה ויכולתה ליישם את חובתה הממלכתית והלאומית", כותב ח"כ אורלב, המדגיש כי "כל מי שמוקיר את הרבנות הראשית ואת הצורך בהמשך קיומה ראוי לו שיקשיב לביקורת נוקבת זו, ויפעל לחידוש ימיה כקדם".