האם הפקולטות ליהדות נעלמות?

שנת הלימודים האקדמית נפתחה השבוע, ומאות אלפי סטודנטים חזרו ללמוד באוניברסיטאות ובמכללות. לכבוד שנת הלימודים החדשה, יצאנו לבדוק מה קורה במחלקות היהדות באוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית.

בשנים האחרונות אנו שומעים שוב ושוב על ירידה בכמות הסטודנטים במחלקות למדעי הרוח והחברה, אך מתברר כי למרות הירידה המסיבית, באוניברסיטאות מחלקות היהדות עדיין חיות ובועטות כשלא פחות מעשרה חוגים ומחלקות בנושאי יהדות קיימות באוניברסיטת בר אילן. עם זאת, בעברית ובתל אביב המצב פחות טוב, כשבאוניברסיטה העברית קיימים שבעה חוגים ובאוניברסיטת תל אביב קיימים חמישה חוגים בלבד.

אם למצוא את המכנה המשותף, בכל שלושת האוניברסיטאות קיימים חוגים למחשבת ישראל, תלמוד והלכה, מקרא, לשון עברית ולשונות שמיות, כשבאוניברסיטת תל אביב מחשבת ישראל נקראת פילוסופיה יהודית והחוג למקרא מחליף את שמו לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן, כשהאחרון נקרא כך על מנת שלא להיכנס לפינות של ביקורת המקרא, כך מספרת סטודנטית.

אוניברסיטת בר אילן מציעה לסטודנטים חוגים באמנות יהודית, תכנית ליהדות זמננו ובית ספר ללימודי יסוד ביהדות, חוגים שלא קיימים באוניברסיטאות האחרות, ובאוניברסיטה העברית מציעים חוג ליידיש ופולקלור, לא פחות, שהינו קורס ייחודי באוניברסיטה זו. אוניברסיטת תל אביב מעדיפה לשמור על סולידיות ואינה מציעה תכנית ייחודית בנושאי יהדות.

אז האם יש נפילה בכמות הסטודנטים במחלקות היהדות? פנינו לאוניברסיטאות השונות על מנת לקבל נתונים בנוגע למספר הסטודנטים כעת לעומת כמות הסטודנטים במקום לפני חמש שנים. עם זאת, רק האוניברסיטה העברית הסכימה לשתף פעולה עם כתבת 'כיפה', וזאת לעומת אוניברסיטת בר אילן שלא העבירה נתונים ואוניברסיטת תל אביב שסירבה גם היא להעביר את הנתונים למעט העברת מסמך ערוך היטב המתאר את החוגים באוניברסיטה. האוניברסיטה סירבה אף לאפשר לסטודנטים לספר על החוג.

מהנתונים שהועברו מהאוניברסיטה העברית עולה כי בחוג למקרא החלו את שנת הלימודים תשע"ה 27 סטודנטים לעומת 26 סטודנטים בשנת תשע"א. בחוג למחשבת ישראל למדו לפני חמש שנים 30 סטודנטים לעומת 25 סטודנטים כיום. ירידה משמעותית נינתן לראות בחוג לתלמוד של האוניברסיטה, כשלפני חמש שנים למדו במקום תשעה סטודנטים לעומת סטודנט אחד בלבד כיום.

את הירידה במספר הסטודנטים הלומדים בחוגי היהדות באוניברסיטה העברית ניתן להסביר בירידה החדה של מספר הנרשמים למדעי הרוח בכל האוניברסיטאות: רק 7.5% מכלל הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון, לעומת 11.7% לפני כעשור.

טליה, סטודנטית לתואר ראשון במחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, מספרת כי הירידה של הלומדים והירידה בתקצוב של מדעי הרוח מורגש היטב בחוג. "כשהייתי בשנה א' הוצעו לפניי מגוון של קורסים לבחירה. כיום יש מעט מאוד קורסים לבחירה והקיצוצים גרמו אף לכך שפיטרו מרצים מצויינים שהיו אהובים על הסטודנטים".

מצד שני, מספרת טליה כי הצמצום במספר הסטודנטים בחוג גם הוסיף לאיכותו: "בגלל שיש מעט סטודנטים, יש בחוג אווירה טובה ונעימה. מדי פעם מארגנים חוג בבית של אחד המרצים וזה נותן תחושה ביתית". עוד היא מספרת כי באוניברסיטה מארגנים אירועים ופעילויות מיוחדות: חוגי בית, הוצאת עיתון של החוג, פעם בחודשיים מתקיים פאנל בהשתתפות המרצים.

הילה, סטודנטית בבר אילן, למדה בחוג למחשבת ישראל במשך חצי שנה ואז עברה לחוג אחר. לדבריה גם בבר אילן מורגשים הקיצוצים במדעי הרוח. "מכיוון שאין הרבה נרשמים", היא מספרת, "יוצא שבאותו קורס לומדים סטודנטים לתואר ראשון יחד עם סטודנטים לתואר שני ודוקטורנטים. למרצה קל להיסחף לרמת הידע של הדוקטורנט ויוצא שסטודנטים משנה ראשונה נשארים פעורי פה ומבולבלים".

הילה עזבה את החוג למחשבת ישראל ועברה לחוג אחר תחת הפקולטה ליהדות. כשאני שואלת אם היא אוהבת את החוג הילה עונה: "בהחלט. מאוד קשובים לצרכים שלנו. המרצים אנושיים ונותנים תחושה שיש להם פנאי אלינו גם לאחר שעות הקורס, מעודדים אותנו להתפתח ויש תחושה שאם רוצים להתקדם - יש ממי לקחת משאבים".

שלומית ורוויטל, סטודנטיות בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת בר אילן, מתארות חוג קטן ונעים עם אווירה ביתית ומרצים שבאים עם הרבה רצון להעביר את הידע. לדבריהן בבר אילן ישנה מדרשה ליהדות, והאפשרות לשלב את הקורסים יחד עם לימודי המדרשה הם יתרון של האוניברסיטה. בנוסף מתקיימות פעילויות מיוחדות כגון ימי עיון בהשתתפות מרצים אורחים.

למרות החוסר בנתונים העדכניים ברור לחלוטין כי הפקולטות ליהדות, כמו כל הפקולטות העוסקות במדעי הרוח, קיבלו מכה קשה בשנים האחרונות ככל שמדובר בהצטרפות של סטודנטים לתואר ראשון לחוגים השונים. עם זאת, ניתן לראות כיצד הנפילה בכמות הסטודנטים יצרה אווירה כמעט אינטימית בחוגי היהדות כך שעוד מוקדם להספיד את המחלקות הללו. האם מדובר בתחילה של עידן חדש בו ייחשבו הפקולטות ליהדות כיוקרתיות דווקא מכיוון שמדובר במחלקות קטנות ואינטימיות? ימים יגידו.