שלום בננו הבכור בן 8.5 (כתה ג'), ילד מאד נבון אך מאד לא בוגר וחסר ביטחון בחברת בני גילו ומבוגרים. בשנה האחרונה החל להתלונן כי אין לו חברים ואין לו מה לעשות בהפסקות בבית הספר, מאחר ורב הילדים משחקים כדורגל (משחק שאינו אוהב) והמעט הנותרים-עם חלקם אינו רוצה לשחק וחלקם אינו רוצה לשחק איתו... גם המורות מדווחות על התנהגות מעט חריגה בכתה-מצד אחד מאד פעיל ומשתתף, אך אינו יכול לשלוט בעצמו וחייב להעיר הערות כדי להצחיק שאר הכתה...הבעיה היא שאינו מצחיק את ילדי הכתה, להיפך-לעיתים הם צוחקים ממנו .. לדעת המורות מנסה למשוך תשומת לב בצורה שלילית. אנו רואים בעיה בכישוריו החברתיים...אם בעבר היו מתקשרים חברים רבים, כיום מתקשרים מעט מאד כדי לבוא אליו/להזמין אותו אליהם. פעמים רבות מספר כי אינו משתתף בפעילויות שונות (בביה"ס, בתנועת הנוער) אלא רק צופה מהצד... אנו דוחפים ומעודדים אותו ללכת לתנועת הנוער ולהפגש עם חברים-האם צריך לעשות זאת?? איך אפשר לעזור לו לפתח את כישוריו החברתיים כדי לא לגרום להתדרדרות המצב?? יש לציין כי גם בבית דורש תשומת לב ללא הפסק, ומתנהג בחוסר בגרות... נודה לתשובה כיצד ניתן להתמודד עם האמור לעיל? האם מדובר באופי מסוג מסויים או שצריך עזרה??



תשובה

שלום. אתם מתארים מצב לא קל במיוחד עבור בינכם.משמח לדעת שמדובר בילד צעיר שמאד יכול להענות מעזרה ומעתיד פורה מבחינה חברתית. יותר מאשר המצב שאתם מתארים הוא קשה, הוא יכול להדרדר ללא הכוונה נכונה. אני מייעצת לכם לפנות קודם כל אתם לייעוץ. לשבת עם איש מקצוע ולברר את העניין ואחר כך להחליט על סוג ההתערבות הנכון. בברכה נחמה קירשנבאום אבינר, מכון שילה