מגע

בס"ד שלום, אני נשואה טרייה (חמישה חודשים) בת 22. בעלי בן 24, ולומד באחת מישיבות ההסדר בארץ. מתחילת הנישואין נתקלנו בבעיה, חשבנו שעם הזמן היא תיפתר, אך ראינו שלא, ולכן נשמח לשמוע דעה מקצועית בעניין: בעלי ואני משתדלים להיות מאוד תורניים. לפני החתונה השתדלנו לשמור על כל הלכות ייחוד, וכמובן שלא נגענו זה בזו. לשנינו לא היה קשר עם המין השני לפני הקשר שלנו, חוץ מפגישות לצורך נישואין. ב"ה בזכות כל זה, המגע בינינו לאחר החתונה היה מאוד מיוחד, מחבר ומשמח וכך גם עד עכשיו, לאחר כל טבילה. הבעיה מתחילה לאחר כמה ימים שבהם אנו מותרים. אני מרגישה לא טוב עם המגע. מצד אחד הוא גורם לי להנאה פיזית, אך מקשה עלי נפשית... קשה לי להגדיר את הקושי הנפשי המדויק אבל אני חושבת שזה קצת נובע מהרגשה שאלו, כביכול, מעשים לא צנועים. למרות שאני יודעת בשׂכל שזה מותר ומצווה, אולי זה לא הופנם אצלי, או שהבעיה אחרת. הבעיה היא אינה בכל מגע. מגע תמים וגם חיבוק קטן לא יוצרים בעיה, אלא חיבוקים רציניים יותר וליטופים במקומות עדינים. ושוב אני מבהירה שהבעיה לא מתעוררת בימים הראשונים שלאחר הטבילה אלא לאחר כיומיים או יותר, כשהגעגוע העצום שנוצר מהימים בהם אנו אסורים כבר שכח קצת. דבר נוסף שרציתי לציין הוא שבעלי מאוד מבין אותי, ולא עושה שום דבר ללא הסכמתי, אנחנו מאוד פתוחים אחד עם השני. ההחלטה לשלוח שאלה ליעוץ התקבלה יחד. אני מאוד מקווה שתוכלו לייעץ לנו מה כדאי לעשות או להפנות אותנו לכתובת הנכונה... תודה רבה, אנחנו.

תשובה

שלום רב, ראשית, מה שחשוב הוא שהקשר בינכם טוב וגלוי, ואת מסוגלת לבטא את ההרגשה הלא טובה שלך בפני בעלך. ההתרשמות היא שאכן הקושי קשור לרקע המאוד תורני של הגישה שלכם לפני ואחרי החתונה, וליחס שלך המיוחד לנושא המין,לטוב ולרע. יתכן שיש צורך לברר יותר לעומק האם מדובר בחינוך בביה"ס או מסר גלוי או סמוי בבית, ובכלל למה זה קשור ומדוע זה מתבטא כפי שזה מתבטא. מבחינה מסויימת זה עדיין מוקדם, אתם עדיין בראשית הקשר והזוגיות, ולוקח זמן להסתגל, להפנים ולהתגבר על קשיים. מצד שני במידה וזה מאוד מפריע ניתן לפנות ליעוץ. היות ומדובר ביחס הנפשי הכתובת היא פסיכולוגית דתיה, רצוי קלינית, שתוכל להבין ולהעריך נכון את הבעייה והאם בכלל יש צורך בהתערבות טיפולית לטפל בה.