האם ירושלים בתקופת המאה ה-19 הייתה במרכז השיח של מעצמות העולם, או שמא הייתה זו עיר שמשמעותה שולית למדיי עבור האומות? שאלה זו תבחן בכנס שיערוך מחר (ה) מכון "יד יצחק בן צבי", בסוגיית מעמדה הבין לאומי וחשיבותה האסטרטגית במאה ה-19.
האם הייתה ירושלים ההיסטורית לזירה בינלאומית שוקקת, למרכז דתי עולמי או שמא לעיר נידחת וחסרת משמעות? איך תרמו קונפליקטים דתיים לאדריכלות חדשנית בעיר? המחלוקת סביב ירושלים איננה מסתכמת בויכוחים פוליטיים או תרבותיים, אלא גם היסטוריים, כשהאקדמיה חלוקה באשר למעמדה ההיסטורי של ירושלים.
בכנס ירצו מגוון חוקרים הנחלקים למעשה לשתי קבוצות עיקרית: מחד טוענים חלק מהחוקרים כי העיר ניצבה בעבר כמרכז שיח האינטרסים בין מעצמות העולם, בעוד חוקרים אחרים טוענים כי מעורבותן של המעצמות הייתה נמוכה ומוגבלת.
המאה ה-19 הייתה לתקופה שבישרה את תחילתו של הרנסאנס במגוון של תחומים בבירה, החל מהתפתחות גיאוגרפית מואצת שנתמכה בבנייה רבה ברחבי העיר, דרך הקמת מוסדות דתיים רבים המייצגים פלגים וזרמים שונים וכלה במאבקים פוליטיים רבי עוצמה המונעים על ידי אינטרסים סותרים של המעצמות - כל אלו תרמו לשינוי דמותה של ירושלים ולהפיכתה לעיר מודרנית. למעשה, חלק גדול מהשינויים ההיסטוריים שנקבעו אי אז, השפיעו על גבולותיה של העיר עד ימינו אנו.
בשולי הרצאות הכנס יעסקו החוקרים גם בשאלת עלייתם לארץ של תלמידי הגאון מוילנא, זאת נוכח הטענה המחקרית כי כלל לא בטוח שקבורתו של הגאון באדמת ירושלים הייתה בקשתו האישית. על פי הטענה, שתוצג לראשונה בכנס, ייתכן וקבוצת בעלי חזון ביקשה להביא את הגאון מוילנא למנוחות בירושלים, זאת כדי לעורר מהפכה חלוצית שקטה - שסופה בשאיפה משיחית לקדם את ביאת המשיח.