שלום רב ותודה רבה מראש!
סיימתי שמינית לפני כשנה. כל החברים התפצלנו וכל אחד הלך למקום אחר. הניתוק הזה מהם וההרגשה שלכל אחד יש חיים אחרים וחברים חדשים שאתה לא תהיה שותף אליהם כמו שהיית עד כה מאוד קשה לי. אנחנו נפגשים ומדברים כל זמן מה. אבל המחשבה הזאת שעכשיו לכל אחד יש את החיים שלו בנפרד מאוד קשה לי. כל החברים הלכו לישיבה ורק אני התגייסתי דבר גורם למעט חיכוכים ביניו בהשקפת עולם. ז אנחנו שונים בהשקפות לא אומר שאי אפשר להיות חברים אבל עדיין זה פוגע במידת מה.
אני מצאתי שניתוק שלי מהם לפרק זמן קצר מאוד של כחודש מאוד יעזור לי. לנקות את הראש מהם ולחשוב עם עצמי על החברויות האלה שהם לא אותו דבר. להירגע ולהפנים.
מהי דעתך בנושא? האם צעד כזה יהיה חכם?? האם יש אלטרנטיבה אחרת?? תודה רבה רבה.
תשובה
שלום רב,
התהליך החברתי והרגשי שאתה מתאר הוא טבעי. חשוב מאוד לשמר חברויות, אך זרימת החיים משנה תנאים ולעתים גם אתה וגם החבר משתנים ומה שהתאים בעבר לא מתאים היום. לכן בכל שלב ובכל מסגרת חשוב גם לפתח קשרים חברתיים חדשים. הבדלי השקפה הם לעתים מחדדים קונפליקטים ומקשים על קשר למרות שזה לא בהכרח צריך להיות כך. הרעיון של ניתוק לפרק זמן קצר אם אתה חש בכך נשמע הגיוני. קשה ליעץ בלי להכיר אותך ואת החברים אבל נשמע שאתה יכול לסמוך על הרגשתך.
בהצלחה.