שלום אני בת 22 והשבוע(ביום שישי האחרון) עברתי הפלה טבעית באמצע השבוע השמיני להריון הראשון שלנו.
ברצוני לשאול מס שאלות: 1.במידה ואין לי דימום כרגע האם עלי להתחיל לספור את שבעת הנקיים מיום שלישי ? (אני יודעת שתשמיש אסור עד לאחר קבלת הווסת הבאה שלי , אבל האם נגיעה מותרת עד אז?)2 . האם עלינו לחשוש לנסות ולהכנס להריון בתקופה שלאחר קבלת הווסת הבאה , או שבאמת אין חשש? מפני שאנו לא מעוניינים לקחת גלולות..3. כולם אומרים שזהו מקרה שכיח , אבל מה זה אומר עלי.. האם זהו מקרה שיכול לחזור על עצמו? האם לא שמרתי מספיק טוב ובגלל זה העובר לא התפתח? אשמח אם תענו לי , תודה רבה .
שיהיה שבוע טוב ובשורות טובות.
תשובה
שלום וברכה,
ראשית צר לי לשמוע על הריון שלא צלח, ואף שצרת רבים ברוה המקרים היא נחמת שוטים, פעמים שיש בזה נתינת קנה מידה ופרופורציות להבין את אשר אירע, ולכן אי קליטת הריון בשלב זה של ההריון הינו דבר המתרחש באחוז מאוד גדול וניכר של ההריון ואין לחשוש או לחשוב כי הדבר יעיד על בעיה או הריונות אחרים.
אני מניח כי בהגדרתך כי היתה הפלה הכוונה כי היה דימום , וממילא דימום זה מקורו ברחם והוא אוסר כדיני נידה ומחייב טהרה של שבעה נקיים וטבילה בסופם.
אם עברו חמישה ימים מתחילת הדימום הרי שניתן להתחיל לספור שבעה נקיים.
בימים אלו ועד הטבילה אתם אסורים ככל דין נידה וממילא גם במגע והושטה וכו'.
אין זה נכון כי תשמיש אסור עד לקבלת הווסת הבאה, ובפרט אם הליך היה טבעי לגמרי וללא התערבות רפואית כלשהי.
ולכן, אין לחוש גם אם יקלט הריון, אומנם כאשר יש התערבות של גרידא יש המלצה רווחת של הרופאים למנוע הריון עד להופעת הווסת הבאה, אך אין זה אומר כי אין להיות ביחד, ואילו כאן כאשר ההליך היה טבעי גם איני רואה סיבה לחוש לזה, ובפרט שהסיכוי להיפקד כעת הינו קטן מאוד מאוד.
כפי שציינתי לעיל, התחושות אותם את מתארת, המחשבה של לחקת אחריות שמא עשית פעולה זו אחרת, תנועה כזו, או התנהלות בימים אלו, אין להם כל בסיס, ולמעשה הם בעיקר ניסיון לקחת אחריות כאילו את אשמה או שקרה פה משהו לא תקין.
אין סיכוי כי משהו במעשייך גרם לכך, ברוב גדול מאוד של המקרים, הפלה זו לא תחזור על עצמה, ובע"ה תזכו לראות פרי בטן, ולכן גם אין כל סיבה לנסות ולברר האם יש גורמים כלשהם שגרמו לכך.
מרבית ההריונות שלא צולחים היו בעצם הריונות לא תקינים מתחילתם, ולכן הגוף עושה מעין "סדר" לקראת הבאות.
בטחו בה', למעשה ניתן לומר כי כמעט ולא תהיה אשה שלא תחווה במהלך חייה מציאות כזו, ולכן יש לראות את הדברים בקנה מידה הנכון, ולא לתת לכך מקום יתר על המידה, אף שאין ספק כי תחושת הפספוס קיימת באופן טבעי.
בטחו בה', דעו כי הקב"ה מכוון דרכנו, התחזקו וחזקו אאיש את רעהו, באהבה ובשמחה, ושאו תפילה למי שבידיו מפתח פקידה, ויהי רצון כי במהרה תזכו להיפקד בפרי בטן ובזרע של קיימא.
נשמח לסייע בכל שאלה
בשורות טובות במהרה
אודי רט
רב משיב מכון פועה