הרבנית רבקה שמעון, שדכנית מוכרת במגזר הדתי לאומי, לא חוגגת ביום האישה הבינלאומי. מבחינתה, יום שכזה מסמל בעיקר את הדרישות הגבוהות והלא הגיוניות המצופות מהאישה הדתית לאומית. דרישות שהיא איננה מסוגלת לעמוד בהן.

"האישה הדתית היום חיה בשני עולמות, כשלכל אורך הדרך דורשים ממנה מחויבות להלכה ולמסגרת המשפחתית מחד - ומעורבות בעולם המודרני מאידך. מצפים מהאישה המודרנית להיות מודרנית - להתלבש כמו שצריך, להיות משכילה ואקדמית, להשתלב ולתרום לחברה", קובעת שמעון. לדבריה, החינוך אותן מקבלות בנות המגזר, טומן בחובו לא מעט ציוויים מפורשים. "את צריכה להתחתן צעירה, את חייבת ללדת הרבה ילדים. את צריכה וחייבת - זה המודע והתת מודע של החינוך שנמסר היום באולפנות".

שמעון טוענת כי על האישה הדתית של ימינו מוטל עול הכבד יותר מכל מסגרת חברתית-נשית אחרת. לדבריה, עומס המשימות וגובה הציפיות, מתאחדים לכדי משימה בלתי אפשרית. "הסתירות הללו לא אפשריות, אי אפשר להיות סופרוומן - להיות יפה ואופה ולהשתלב בחברה. אני משוחחת עם בנות אולפנה ושומעת מהן על הדרישות הגבוהות המצופות מהן, אם ממערכת החינוך או אפילו מוקדם יותר, מהבית, ומבינה שאין לדבר סיכוי", אומרת שמעון.

לטענתה, על החברה הדתית לקבל ולהבין את המציאות בה נתונה האישה הדתית-מודרנית ולפעול לחינוך והשלמה איתה. "הגברים במגזר צריכים להיות מודעים לבעייתיות ולמורכבות של העולם הזה. לאתגרים ולקשיים הניצבים בפני האישה", מסבירה שמעון ומוסיפה כי במקביל יש לפתח חינוך נשי המציע להן כלים להתמודדות.

"יש היום סתירה עצומה בין החינוך שהבנות מקבלות לבין המציאות בשטח. למעשה, כיום אין כל הכנה למציאות איתה הבנות צריכות להתמודד", מציינת שמעון. "ביום האישה הזה, אני מאחלת לנשות המגזר הרבה סיעתא דשמיא. כמו שאני מבינה את המציאות, עד שהגברים יבינו את הקושי ועד שהתוכניות החינוכיות תצאנה על הדרך - לא נותר לנשים אלא להישען על אבינו שבשמיים".