אחרי שנים רבות, סוף סוף החרדים והדתיים מסקרנים את החברה בישראל ככלל, ואת היוצרים בפרט. וכך בשנים האחרונות אנו עדים למספר רב של סרטים וסדרות טלוויזיה המעלות על המסך דמויות מעולמות אלו. הסדרה "סימני שאלה" עלתה לשידור לאחד מספר סדרות שעשו זאת בעבר כדוגמת "מרחק נגיעה" ו"סרוגים".
הסדרה החדשה מציגה את סיפור חייהם של "חוזרים בשאלה" - חרדים שהפכו לחילונים. הם חיים בדירת מסתור המהווה בית לכל אותם צעירים בודדים, ומאפשרת להם להסתגר באיטיות לחברה החילונית אליה הם מצטרפים. עיקר ההתמודדות היא כמובן סביב המעבר החד אותו הם חווים, מחיים עם עתיד ברור, לחיים מלאי אי ודאות וריגושים.
לפני חזרתם בשאלה, התנהלו חייהם בחברה סגורה מאוד, מנותקים מהמתרחש בעולם סביבם. אנגלית, אינטרנט, סרטים, מוזיקה, דברים שכל אדם חילוני מכיר מילדות, עבורם הם דבר חדש ומסקרן. אלי (דן שפירא), שהיה עילוי בעולם החרדי, תקוע כבר שלוש שנים כברמן ומנסה לשלב בין גרושתו ובנו שנותרו בבית שמש החרדית, לבין חייו הפרועים בתל אביב. שירה (גאלה קוגן) היא ציירת הרוצה להוציא לאור ספר קומיקס, ומחפשת מורה דרך בחיים החדשים. חמי (איתי תורגמן) חושב שבעולם בלי א-ל אפשר לעשות הכל. דידי (טל טלמון) מסתירה את עבודתה כחשפנית. ישראל (ניר שטראוס) חולם להתגייס ליחידה מובחרת ואהרון (יון תומרקין) מסתיר סוד גדול שעתיד להתפוצץ. עם עזיבתם את החברה החרדית נטרקה אחריהם הדלת. לרובם אין קשר עם משפחתם אשר אינה מכירה בהם, יושבת עליהם "שבעה", ונאלצת להתמודד עם הבושה שהותירו. הם לבד בעולם. זיווה (יונה אליאן), מנהלת את עמותת סימני שאלה, מתפקדת כ"אמא" הזמנית של היוצאים.
הסדרה "סימני שאלה" מלווה את הגיבורים בחיים התל אביביים שלהם: ההישרדות החברתית, השאיפות החדשות, ההתמודדות הכלכלית, הבדידות ותחושת הזרות שלא מתקהה למרות שהיה נדמה שתיעלם כשעזבו את המקום ממנו באו. הדמויות בסדרה נאלצות להגדיר את עצמם מחדש, ומגלות שלא רק באלוהים קשה להאמין, אלא גם בעצמך.
הסדרה מנסה להראות מורכבות של חשיבה וחיפוש דרך של אותם צעירים אך נופלת במלכודת של ניואנסינים לא מעניינים. דתל"שים ימצאו סצינות המייצגות היטב את היחס האמביוולנטי של חוזר בשאלה לכל אותם טקסים דתיים שעזבו. שכן, מי שחזר בשאלה, לעולם לא יהיה חילוני אמיתי - הוא יגלה בורות בניואנסים של שיחות סלון ויחוש חוסר נעימות מול מיניות בוטה.
הדרמה "סימני שאלה" מנסה להעניק הצצה אל עולם החוזרים בשאלה. למרבה הצער, העומס העלילתי והבחירה להציג את החרדים בצורה מוקצנת יוצרים עיוות שחוטא למציאות. רמת האמינות בעיצוב התלבושות וההתאמה לאירועים ולדמויות נמוכה מאוד, כך למשל תוכלו לראות רב הלבוש כחסיד חב"ד עם ילד, האמור להיות שייך לאותה אסכולה, עם פאות מאחורי האזניים, דבר שלא מקובל בחב"ד. האמא לבושה כמו במאה שערים. דתל"ש שבוהה כל היום בטלוויזיה, מסומם ובוכה מכל דבר. הסדרה עושה עוול בהצגת כל הדמויות ולא מאפשרת לקבל תמונה אמינה ומעניינת. במקום זה, אנו מקבלים קובץ של דמויות המחפשות את עצמן ושלא ניתן להזדהות איתן.
ייתכן שאם היה מדובר בסדרה ראשונה שמעלה על המסך דמויות "אחרות" ניתן היה להתלהב אבל אחרי סדרות כמו "מעורב ירושלמי" ו"סרוגים" אנו מצפים להרבה יותר!