פרשת בנייתו של המקווה ביישוב כפר ורדים המתנהלת בשנתיים האחרונות - מגיעה לבית המשפט העליון. אמש (ב) הגישו תושבים דתיים מהיישוב עתירה לבית המשפט, בדרישה כי יורה למועצה להקצות משאבים להקמתו של מקווה המריבה מקומי.
לפני כחודש ולאחר שבמשך חודשים ארוכים התנהל ביישוב כפר ורדים מאבק למען הקמתו של מקווה ראשון ביישוב, דחה בית המשפט המחוזי בחיפה את עתירת הקהילה הדתית ביישוב נגד ראש המועצה והמועצה המקומית - ושם בכך סוף למאבק בין שני הצדדים. "העותרים מדגישים בטיעוניהם כי החלטות המשיבים פוגעות בזכויות יסוד המוקנות להם כדין ובמיוחד בחופש הפולחן וחופש הדת המוקנה להם. הצגה זו של הטענות אינה מדויקת, שכן זכויות היסוד וחירות האדם ובהן חופש הפולחן, כלל אינם שנויים במחלוקת", כתב השופט בפסק הדין.
כזכור, כבר לפני למעלה משנתיים פרסמה המועצה המקומית מכרז לבניית מקווה שבוטל מאוחר יותר בעקבות שינוי הקצאת הקרקע. העותרים טענו כי יש לבטל את ההחלטה הקודמת ולחייב את המועצה לפרסם מכרז חדש לבנייה - זאת מפני שההחלטה, לדבריהם, פגעה בחופש הפולחן והדעת המוקנים להם וכי "חברי הוועדה פעלו משיקולים זרים".
כעת מערערים התושבים, באמצעות ד"ר אבי וינרוט ועו"ד אמיר לוקשינסקי-גל, לבית המשפט העליון בטענה כי הרצון לשמור על צביון חילוני ולמנוע "התחרדות" - מעבר לכך שהוא נובע מבורות והוא אינו מבוסס עובדתית, מהווה שיקול זר ופסול. בהתבסס על תקדים בג"ץ שנרשם ב"פרשת קעאדן", בה נפסק כי אסור לבצע הדרה של ערבים מיישוב באמצעות ועדות קבלה, טוענים התושבים הדתיים כי באותה מידה "אנו טוענים שאסור לבצע הדרה של קבוצת מיעוט אחרת- דתיים וחרדים - על ידי התנגדות למבנה דת".
התושבים ביקשו לערער לעליון כיוון שלטענתם, בית המשפט בחיפה נמנע מלרדת לשורש העניין. "יש הצטברות חריגה של ראיות לשיקול הזר של רצון להדרת דתיים וחרדים, כגון התבטאויות חד משמעיות של ראש המועצה ושל יו"ר ועדת הקריטריונים", מנמקים התושבים בערעור ואף מציינים גם את העובדה שבניית המקווה והקצאת המשאבים לטובתו, דורגו אחרונים ביחס לכל בנייה אחרת ביישוב.
כפר ורדים, נזכיר, הוקם ב-1984 ביוזמתו של התעשיין סטף וורטהיימר, כחלק מתוכנית רחבה שכללה את אזור התעשייה תפן. בעקבות התרחבות היישוב הגיעו משפחות מהמגזר החרדי והדתי, בעיקר מהיישוב הסמוך מעלות. כיום מתגוררות בו כ-40 משפחות דתיות מתוך כ-1500.