חג פורים חג פורים, חג גדול לילדים. טוב. לא לכולם.
יצאתי לחפש אחרי אלה שהיו מוכנים להמשיך את תענית אסתר אפילו עוד יום, העיקר להתחמק איכשהו מחג הרעש, הבושות והבלאגן:
שם: דביר
גיל: 20
מה עושה: הסדרניק מישיבת שעלבים, התגייס לצה"ל לפני שבועיים.
האימה: איבוד שליטה, מקומות רועשים מידי.
כיצד חוגג:משתלב בשמחה על תקן 'נהג תורן'. משגיח על החברים השיכורים (לבקשתם) ודואג שכולם יגיעו למיטות בשלום בסוף החג.
נפצים: בישיבה עושים את זה בצורה קצת קיצונית. לא אהבתי.
תחפושות: לילדים ביסודי
מקום מומלץ להעביר בו את החג: אולי בצבא. אני אדע השנה.. בישיבה נחמד למרות שמשתכרים יותר מידי.
מצווה לוותר: המשתה. זה יוצא בדרך כלל בצהריים, לאף אחד אין כוח. אחרי שכל הלילה השתכרו וזה.
מצווה להדר: משלוח מנות זה כיף. [גילוי נאות: גם ממשלוח המנות הוא לא הביע התלהבות יתרה]
----------------
גיל: 19
מה עושה: נשואה טריה למיכאל, סטודנטית באריאל.
האימה: מפחדת פחד מוות משיכורים. כשהייתי קטנה הייתה לי חוויה מאוד טראומטית, היא חוזרת לאירוע שגרם לה לפחד משיכורים עד עולם, פורים אחד הייתי עם אמא שלי באוטו, בא שיכור וממש נמרח לנו על השמשה של הרכב! הוא ניסה לפתוח את הדלתות אז אמא שלי נעלה אותן, אבל לא יכלנו ליסוע כדי לא לדרוס אותו! ככה חיכינו באוטו בערך רבע שעה עד שהוא הלך משם.
כיצד חוגגת: בלי אלכוהול. אוסרת גם על מיכאל (למרות שהוא לא הצהיר על כוונות כאלה).
משלוחי מנות: בעיקרון אוהבת, אבל גם מזה מפחדת (להשמין).
נפצים: "אני מפחדת גם מהשטויות האלה. אני בהמן, מקסימום רעשן קטן.”
מקום מומלץ להעביר בו את החג: הייתי אומרת שעל הכביש. מינימום סיכוי לפגוש שיכורים. אבל העבר הוכיח אחרת אז...
מצווה לוותר: לשתות
מצווה להדר: משלוחי מנות.
-----------------
שם:רננה
גיל: 22
מה עושה: סטודנטית לתקשורת
האימה: חרדה ממשלוחי מנות. אמיתי לגמרי. (“כל שנה השאלות תוקפות אותי. למי אני אשלח? האם אקבל ממנה בחזרה? אם אני לא אקבל זו תהיה 'פדיחה', ואם לא אשלח לה היא תעלב! אולי זו מצווה, אבל תכל'ס זה מכניס למלכודות חברתיות לא כיפיות ולא נעימות. זה מחזיר אותי למריבות שמזכירות את כיתה ו'. יאללה, תתרמו כסף לעניים ותסיימו עניין”)
כיצד חוגגת: בהכנת רשימות מועמדים פוטנציאליים לקבלת משלוח מנות וסינכרון הרשימות הנ"ל עם הרשימות של משלוחי המנות שהתקבלו בשנים קודמות.
מקום מומלץ להעביר בו את החג: משתה אחשוורוש.
מצווה לוותר: משלוחי מנות. יאללה, צריך להתקדם למתנות לאביונים!
מצווה להדר: משתה ושמחה.מחבבת את עניין ההשתכרות. (ומוסיפה: “אבל זאת מצווה קשה שצריך לקיים רק במקום שאתה יודע שיוביל אותך למקומות הנכונים. כי אם תקיים אותה לא בהקשר הנכון פשוט לא תרוויח כלום”).
---------------
שם:יפעה
גיל: 22
מה עושה: משוחררת טריה, מחפשת עבודה.
האימה: פורים באולפנא. ("מה התועלת בהתפזרות הכללית בבתי הספר שמגיעה עם תחילת חודש אדר??
אני מבקשת לצאת נגד ההתכנסות המעיקה והמתארכת המלוותה בהמולת מוראלים ומיקרופונים מקולקלים (להלן: הכתרה) הנערכת לכבודה של דמות אלמונית (להלן: רבנית). ועוד בסוף הטקס המיותר הזה הרבנית מקריאה את עשרת הדברות שאינן משתנות לעולם וכוללות בכל מקום ובכל שלב בחיים את אותן הדיברות: איסור נתינת שיעורי בית, יום שכולם באים עם פיג'מות, היתר לעשות בלאגן אם המורה אומרת את המילה 'כן', והיתר לברוח מבית הספר אם המורה אומרת את המילה 'לא' ועוד מגוון מצומצם ביותר של הפרות סדר".)
כיצד חוגגת: משקיפה מהצד על הבלאגן.
מקום מומלץ להעביר בו את החג: אתם יודעים איפה לא...
מנהג לוותר: אפשר לוותר על הרעשנים בהמן. סתם עושה חור בראש ומעכב את הקריאה ואת שבירת הצום. [יש פה מישהי שמודעת לדברים החשובים באמת בחיים].
מנהג להדר: תחפושות! צריך לתת עוד יום או יומיים להתחפש, ללבוש דברים מכוערים, להתאפר בהגזמה ולזרוק כובעים משונים
---------------
שם: שוקי ברקן
גיל: 35
מה עושה: אושיית פייסבוק במקצועו, כותב מדורי סאטירה לעיתונים לפרנסתו, ובזמנו הפנוי מגדל שני ילדים.
האימה: "חוויתי בצעירותי חוויה קשה כאשר הכתרת רב הפורים של מחזורי בישיבה התבטלה עקב התנהגות לא נאותה שלנו. כמחאה על כך אני ועוד קבוצת חברים כתבנו “דף גמרא" מלא בבדיחות על חשבונם של הר''מים בישיבה. שיא הטראומה נרשמה כאשר עם פרסום הדף כל החברים התנערו מאחריות על הכתוב ונשארתי לבד מול ר"מ זועם. יש לציין שבדיעבד הר"מ הנ"ל הביע שביעות רצון מחוש ההומור שהפגנתי”. ובכן, האימה של שוקי: לספוג ביקורת עויונת לגבי הבדיחות שהוא מפרסם.
כיצד חוגג: את פורים הוא חוגג כמו כולנו, אבל הוא מוכן לספר איך הוא מתכוון לחגוג את 'היום של הפצצה', חג שטרם שמעתם עליו, אבל לעתיד לבוא יחגגו אותו בכל בית. החג הומצא בעקבות פחד נוסף של שוקי, למצוא את בנו יאיר בן ה4 משחק בנפצים. “אני מתכוון לחגוג אותו עם יאיר בני, ברגע שיגיע לגיל שבו הוא יכול לקנות נפצים. ביום הזה אנחנו נבנה ביחד זיקוק או רקטה קטנה בפיקוח מבוגר אחראי וציוד הגנה ראוי. כדי להוציא לו את הצורך להתעסק באש מאחורי הגב שלנו".
מקום מומלץ להעביר בו את החג: הפייסבוק. שם שום דבר לא יכול להתפוצץ. ואת החברים שלא מרוצים מהבדיחות תמיד אפשר לאנפרנד.
מנהג לוותר: ובכן, סחר בנפצים.
מנהג להדר: שימוש בהומור איכותי בחג השמחה. לא חייב להיות דווקא כלפי ר"מים בתיכון.
ומה עם הדברים שחייבים לעשות? שאלנו את הרב יובל שרלו מה הדברים המינימליים ביותר, וזוהי תשובתו: "למצוות היום בפורים יש שני מעגלים: מעגל החובות הפורמליות המסגרתיות - קריאת מגילה בערב ובבקר, משלוח שתי מנות לפחות לאיש אחד, מתן צדקה לפחות לשני אביונים, וסעודת פורים. מכאן ואילך, כמו במצוות רבות, פתוח המרחב הרוחני לנתינת יותר מתנות לאביונים (החשוב ביותר), ושמחה גדולה על כך שהקב״ה מלווה אותנו גם בשעות שאנו חשים בהסתר פנים".
------------------------
בקיצור חבר'ה, קחו את הבאסה בסבבה. תזכרו שפורים זה בסך הכל דבש יחסית לפסח שיגיע מהר יותר ממה שאתם חושבים.
חג כשר ושמח!