ההצעה של כצלה לעצירת זרם המסתננים הגואה באמצעות פגיעה באש חיה בבדואים המבריחים אותם הקפיצה את הרב אמנון בזק עד שהסיק כי "ספק רב אם יש טעם באיחוד בין שתי המפלגות הדתיות-ציוניות".

ראשית לעובדות: כ-40,000 אפריקנים הסתננו לישראל והתפזרו בכמה ערים מרכזיות. כל אזרח שישי באילת הינו מסתנן אפריקני. בעיר ת"א בת 400,000 התושבים ישנם 50,000 נתינים זרים, מתוכם כ-30,000 מסתננים אשר כבשו את שכונות דרום תל-אביב: שפירא, נוה שאנן, עזרא, קרית שלום, התקוה וכל אזור התחנה המרכזית.

רוב תלמידי בתי-הספר הממלכתיים בדרום תל-אביב כביאליק והירדן הינם אפריקנים כאשר מרחפת סכנת התבוללות של ממש על מאות מילדי ישראל. בשנה האחרונה לבדה הסתננו לישראל 13,843 שנתפסו בגבול ועוד כ-2000 שלא נתפסו.

הרמטכ"ל הגדיר זאת כ"בעיה לאומית מס 1 של מדינת ישראל". האלוף עמוס גלעד ראש האגף המדיני-בטחוני במשרד הביטחון אמר על שולחן הוועדה לבעיית העובדים זרים שבראשות ח"כ יעקב כ"ץ (כצלה), כי ישנם כמיליון וחצי אפריקנים במצרים העושים דרכם לישראל.



בכל יום מבריחים בדואים מסיני את האפריקנים לישראל, לאחר שהם גובים מהם 2500$ לראש, שודדים אותם, אונסים את הנשים ואת הנערים. כצלה הציע לממשלה להכריז על משטר חרום תוך הבנה שמדובר במלחמה של ממש ובטרור דמוגרפי שמאיים על קיומה של מדינת ישראל. במלחמה ישנם כללים של מלחמה. "צה"ל יפגע ב-3-4 בדואים מובילי השיירות והטרור הדמוגראפי ייפסק מאליו", קבע

הנחיל את כללי משפט הפרט על ממשלה בשעת מלחמה?

הרב אמנון בזק סבור שזו התלהמות ואף מקשה מי פסק לכצלה שדינם של הבדואים הללו מוות. ואני לא מתחיל להבין את השאלה: ממתי אנו משליכים דיני יחיד ופרט לדיני כלל? הנחיל את כללי משפט הפרט על ממשלה בשעת מלחמה? על הצבא, על המוסד ועל השב"כ? האם הרב בזק סבור שעל צה"ל לנהוג באויביו ולהגן על המדינה במלחמה באופן של לקיחת האויב לבית המשפט לבדוק אם הוא חייב מיתה אם לאו?

בוא ניזכר שהקריאה באה מצידו של יושב ראש ועדה בכנסת אשר תפקידו להדריך ולכוון את הרשות המבצעת. ואכן כאן המליץ יו"ר הועדה לממשלה להכריז על מצב חרום ומלחמת חורמה בבדואים מובילי השיירות הסוחרים בבני-אדם, זאת על מנת למגר את האיום הגדול על מדינת ישראל. אגב, כוחות הבטחון חותמים בשתי ידים על קריאתו. אני תמה האם גם כשכצלה יהיה שר בטחון יטען כלפיו הרב בזק שיש לערוך משפט לאויב לפני שפוגעים בו?


לשים סוף לתסכול במליאת הכנסת

ובעניין הקריאה להטיל ספק בצורך לאחדות במחנה. הציבור שלנו מגוון! אנו מסכימים בתוכנו כמעט על הכל אבל אנו מאד אידיאליסטיים ונוטים להבליט את עקרונותינו. אלא שהבדלי הסגנונות שבינינו אינם מצדיקים את הפירוד המלאכותי הזה. ההופעה המגוחכת שלנו בכנסת בצורה של 2 מפלגות נישה חסרות השפעה ראויה, כמעט שמצליחה להסתיר כי מדובר בנציגיו של הציבור הכי מסור למדינה, הכי מוסר את נפשו עליה, המוביל בכל תחום, מחינוך ועד שירות הצבאי וכל מה שבדרך. אין כל סיבה שלא הוא שינהיג את העם הזה.

יש לשים סוף לתסכול שנובע מכך ששבעת חברי הכנסת צועדים בכל יום למליאה, זו בקואליציה וזו בעל-כורחה באופוזיציה, ומצביעים כמעט בכל דבר הפוך אחד מן השני, וכשיש צורך אף מקזזים אחד את השני כאילו הינם שני כוחות לעומתיים באומה. הרי בבחירות רבים מקרבנו התחלקו בתוך ביתם איך להצביע, חצי למפלגה זו וחצי לזו, ולצערנו, רוב הציבור שלנו הצביע בכלל למפלגות אחרות שאינן מחוייבות לציבור שלנו ולאידיאליים שלו משום בחינה.

לכל מקום בו אנו מגיעים אנו שומעים רק שאלה אחת: "למה אתם לא מתאחדים?" ואכן הדבר אושש בסקר מקיף שערכנו בקרב הציבור הדתי והמסורתי ממנו נוכחנו לדעת שהציבור מואס בכל צורה של פילוג. לפי הסקר רובו המוחלט של הציבור יתייצב מאחורי רשימה שתכלול את כל המפלגות של הציונות הדתית תוך שמירה על עצמאותן מבלי לנסות לטשטש את הגוון המיוחד של האחת לעומת אחותה. באופן זה לפי הסקר נהפוך למפלגה בעלת מספר מנדטים דו-ספרתי.

אנו נמשיך ללכת בהדרכתם של כל רבני הציונות הדתית הקוראים ומפצירים בנו להופיע בבחירות הבאות ברשימה אחת. כצלה ימשיך להוות את הבריח התיכון לחיבור ההכרחי של האיחוד הלאומי והבית היהודי, וכל המסייעים לו משתי הסיעות יתגברו על כל מהמורה וקושי שיבואו, מכל כיוון שהוא.