יצא לנו לשמוע בעבר רבות על חייהם של בני ישיבות ההסדר. אם מדובר בכתבות בעיתונים, בספרים שנכתבו או בטלוויזיה בצורה עלילתית, אך בדרך כלל לא מדובר על כניסה ל'קישקע' של החיים הישיבתיים, לא כל שכן בישיבות התיכוניות.

בתקופה האחרונה החלו שידורים של סידרה דוקומנטרית שעונה לשם ''הישיבה'' מאת הבמאי נועם דמסקי, בערוץ 20. ערוץ שסברתי לנכון שלא יצליח לעורר בי עניין מעבר מחדשות ימניות. להפתעתי גיליתי סוף סוף סדרה שמתחילה לגעת בפתחי הלב. הסדרה מדברת על חיי הישיבה התיכונית בכפר הרא''ה בתחילת שנות ה2000, אומנם סדרה שכבר שודרה בערוץ 10 לפני יותר מעשור, אך למרות זאת פוצחת בקאמבק ומשודרת בשנית.

הסדרה, שמצולמת בשיטה הדוקומנטרית, ולא העלילתית, מגוללת את סיפורם של ארבעה חברים בישיבה התיכונית, ונכנסת ממש לתוך חייהם האישיים והפרטיים בצורה מאוד מיוחדת, ומראה לנו נקודות מבט שונות של בני ישיבות בפנימיה.

[embed][/embed]

הפרק הראשון נפתח בצורה מאוד מיוחדת ואותנטית בדילמה בין איתן אלפרט בן הישיבה בכפר הרא''ה לבין חברתו מרים - האם לשמר את הקשר ביניהם, למרות ששניהם תוהים לאן הקשר מוביל. האם יתחתנו בבוא העת, או שיש לחשוש שהקשר ישפיע לרעה על שניהם, על לימודו של איתן בישיבה, שמעוניין בין היתר לעבור באמצע שנתו האחרונה בישיבה לישיבה בגוש קטיף. הוא מצוי בקונפליקט האם להמשיך לחיות בישיבה בכפר הרא''ה ולסיים את הבגרויות, או כבר ללכת ללמוד בישיבה בגוש קטיף. אם זה לא מספיק, מתברר שאביו, פנחס, מתנגד למעבר מכיוון שהוא חושש שהבן שלו רק ילמד תורה ולא יתגייס לצבא. הקונפליקטים שמצויים בסדרה זו באותה תקופה לא שונים במידה רבה מהקונפליקטים שמצויים גם בימים אלו בחיי היום יום של הישיבות.

לאיתן מצטרפים שלושה חברים: בנימין אפשטיין, עולה חדש מרוסיה שמחליט בעל כורחו להתחזק לעומת אחיו שהולך לכיוון ההפוך ויוצא עם חברה גויה. במקביל אליו ידן כהן מחפש לעצמו את הדרך ועסוק בצילום סרט דוקמנטרי יחד עם איתן בשיעור תקשורת על רב מתקוע בשם "מרפי" בנוגע על גיורו וחזרתו בתשובה. מרפי מצטרף לתלמידי הישיבה ועוזר להם בהתמודדות הפנימית, במיוחד לבנימין שהמציאות בה הוא נמצא, שמשפחתו לא תומכת בו באופן מלא, מקשה עליו בלימודיו.

דילמה נוספת שמתפתחת בסדרה היא הדילמה לגבי גיוס לצה''ל. אמיר יבניאלי, תלמיד יב' בישיבה, מכשיר את עצמו לקראת גיוס קרבי לצה''ל, אך שרוי בקונפליקט לגבי אמונתו הדתית ולימודיו בישיבה, שבהם הוא לא כל-כך משקיע. הסדרה עוסקת לא מעט בנושא מערכות היחסים בין התלמידים למורים, וההורים לתלמידים, ובין הרבנים שמתנהלים בינם ולבין עצמם כיצד לנהל את הישיבה.

בנוסף לחיי הישיבה, הסדרה מראה לנו נקודת מבט מיוחדת של בני הנוער באותה התקופה. באחד מהפרקים אנו נחשפים למסיבה מחוץ לכותלי הישיבה ולשיחה עם בנות מהמגזר הדתי, שמדברות על חיי היום יום שלהם, על אמונתם, ויחסיהם עם בני הישיבה התיכונית. רוב השיחות עוסקות בעיקר לגבי זהותם הדתית שלא שונה מהדילמות שמצויות היום: האם ללבוש מכנסיים זאת עברה כה חמורה וכדומה. מאוד התחברתי לדילמות שהתגלו בסדרה מכיוון שראיתי בהם משהו מאוד אמיתי, משהו אליו אני יכולה להתחבר, משהו שכולנו יכולים להזדהות עמו.

לאחר הצפייה בחמשת הפרקים הראשונים המשכתי להתעניין בסדרה ולקרוא כתבות ולראות מה קרה לאותם התלמידים. גיליתי שכמה מהם התפתחו דווקא בתחום התקשורת: ידן כהן המשיך לחתור לתחום המוסיקה בו הוא עסק כבר בסדרה, איתן אלפרט הוא קולנוען מחונן בבה"ס 'תורת החיים' לקולנוע, ומתברר שהפיק את הסרט המדובר "קשר חופשי” ובנימין אפשטיין הפך לסופר. אמיר יבניאלי נלחם במלחמת לבנון השנייה וקיבל צל"ש על תפקודו.

מעבר לעלילה הדוקומנטרית המעניינת, שיר הפתיחה מאוד מושך את העין, שבוצע על ידי הזמר סבנימנל. השיר למעשה הוא חידוש של השיר 'תחזור' של משינה.

לסיכומו של עניין, הדילמות והשיח מבריק שוות לציפייה, והדבר רק מוכיח שיין נושן עדיין משובח.

הסדרה משודרת בערוץ 20 בכבלים ובלווין, ב21:45 בשעות א'-ה'.

לסדרה ישנם 10 פרקים