למען הכנות זו פעם שנייה (ופעם אחת ראיון מצולם) שאני כותב על אסף נוה ויצירתו. בפעם הראשונה הייתה זו כשהוציא, ביחד עם "הינדיק הפקות", אלבום כפול של שירי שבת מוכרים בעיבודים חדשים, כבר אז הייתה לי התרשמות גדולה מההגשה הייחודית של השירים. המנעד הקולי של נוה מלטף את המילים, לפעמים עולה לגבהים ולפעמים יורד, אבל תמיד מצליח להישאר מדויק ללא טיפת זיוף.

 


/bikorim/mp3flash/player_maxi/player_mp3_maxi.swf


נוה, בחור עם כיפה סרוגה, עסוק כל כולו במוזיקה. הדיסק הראשון שהוציא, "לרעות בגנים", מכיל שירם ומוזיקה מקורית שכתב. כעת כשהוא מוצא את האלבום החדש, "תחנות", אני מבין כשהדרך הארוכה הייתה משתלמת. האלבום עשוי בקפידה ומשלב נגנים מהשורה הראשונה הפועלים יחד להוציא את הצליל הייחודי של נוה במוזיקה.


רוב המילים לשירים באלבום לקוחות מן המקורות, וזוכים על ידי נוה לעיבוד חדש. לעיתים הוא מוסיף למקורות כמה מילים משלו היוצרים ערבול מיוחד, לעיתים אלה המילים משיר השירים או מליקוטי תפילות, התוצאה בכל אופן תמיד קסומה ומלטפת.

גם שירי הרוק הקצביים, זוכים אצל נוה לעדנה רכה. משהו בנשמה, אותה הוא מביא לשירים, משהו סוחף. כשאני מבקש להסתכל על המכלול שנוצר מהשיר באלבום הראשון ועד עתה, אני מזהה משורר כנה בהתהוות ובהתקדמות, ובשקט מאחל אני בליבי "שרק יגביר את הקדושה"