בבואי להציע קווים מנחים להכנתם של הבנים שלנו לחיי נישואין וחיי מין משמעותיים, בריאים ומספקים, אין בכוונתי להתווכח או לדון בהיבטים ההלכתיים של התבטאות והתנהגות מינית. אני מסתמכת על מחקר ועל ניסיון מדעי בהתייחסותי לנושאים מיניים שהם ייחודיים לאוכלוסייה דתית או מסורתית.
גברים דתיים צעירים נמצאים בעמדת נחיתות. רבות נכתב על הקשיים שאותם חוות נשים דתיות צעירות במעבר ממצבן לפני הנישואין, כשאין להן כמעט, או בכלל, כל מגע גופני עם גבר, למגע מיני מלא בליל הכלולות. אותה "פעם ראשונה" עלולה להיות מקור לחרדה גם עבור הגברים הצעירים. בשל סטראוטיפים מגדריים המייחסים לנשים רצון לאינטימיות ולגברים רצון ומוכנות מינית, הגברים נתפסים לרוב כמי שמוכנים, מעוניינים ומסוגלים לתפקד מינית.
במחקר שעמיתי ואני ערכנו על חיי המין של נשים דתיות, 64% מקרב 400 הנשים שראיינו דיווחו שקיבלו הכנה בלתי מספקת לקראת נישואיהן. רבות מהן סיפרו שמדריכת הכלות שלהן אמרה להן: "בעלך כבר יידע מה לעשות". על סמך ניסיוני הקליני עם זוגות צעירים, אני יכולה להעיד שבמקרים רבים זה לא המצב.
בנוסף לחיסרון הנובע מכך שמצפים מן הבנים הדתיים "להוביל", לעיתים קרובות כשהם חסרי מידע אמיתי או חינוך, הם עשויים להיכנס לחיי הנישואים עם ציפיות לא ריאליסטיות, וחלק מהם אף עשויים לצפות ל"גן עדן מיני" שמגיע להם מעכשיו...
ד"ר נעמי גרומט, מייסדת מרכז "עדן", חקרה את המסרים המיניים השונים שקיבלו 50 זוגות דתיים. מסקנתה הייתה שמוריהן של הנשים הצעירות המעיטו בערכה של התשוקה המינית הנשית לפני החתונה, ואילו הבחורים קיבלו את המסר הברור שתשוקה מינית היא דבר בריא וטבעי, אלא שיש לממשה אך ורק במסגרת הנישואים. הגברים דיווחו שלימדו אותם שעליהם "להחזיק מעמד", מפני שהנישואים יהוו את חבל ההצלה שלהם, ונשותיהם תהיינה המושיעות.
כדי לגדל גברים צעירים הבריאים מבחינה מינית, עלינו להכיר בכך שתשוקות מיניות הן טבעיות, גם אם פעילות מינית אסורה לפני הנישואים. עם זאת, על מנת להימנע מהצגת הנישואים כ"אור בקצה המנהרה", ונשותיהם כאלה שיסייעו להם לסיים סוף סוף את "מאבקם", יש להדגיש שהפעילות המינית בחיי הנישואים היא ביטוי הדדי ומוסכם של אינטימיות ואהבה.
ועכשיו, לעשרת הטיפים:
1. חנכו את בניכם להיות קשובים: הדרך הטובה ביותר ללמד את אמנות ההקשבה היא ע"י מתן דוגמה אישית. הקשיבו לבן בתשומת לב כאשר הוא מדבר אליכם, והגיבו לדבריו. כך תלמדו אותו להקשיב לבת זוגו, ולצפות שיקשיבו לו. כך נוצר הבסיס לתקשורת טובה, שהוא מרכיב חיוני במערכת יחסים מינית טובה.
2.העניקו אמפתיה: "אני יודע/ת שאתה פוחד (או כועס, עצוב, מקנא וכו')". מתן תוקף לרגשות מסייע להתפתחותם של בנים שמסוגלים לדבר על תחושותיהם ולגלות הזדהות רגשית עם אחרים. הדבר יעזור להם לפתח מערכת יחסים אותנטית, אינטימית ואוהבת, שהיא הבסיס למין טוב.
3. ענו לשאלות בפתיחות ובכנות: ילדים הם סקרנים, והם מתחילים לשאול שאלות בקשר למין ומגדר בגיל צעיר. האופן שבו נענה להם כאשר הם צעירים, יקבע האם הם יעזו לשאול שאלות בעתיד. אם ההורים אינם מספקים תשובות, הילדים יחפשו אותן בעצמם, ומקורות המידע שלהם עלולים להיות לא-מדוייקים, במקרה הטוב, ומזיקים, במקרה הגרוע.
4. למדו אותם ערכים בנוגע למיניות, והבחינו בין ערכים לבין עובדות. בכך שאתם מספקים להם מידע על גוף האדם, מין, רביה, היגיינה, גבולות וגבולות ההסכמה, אין הדבר אומר שאתם מאשרים התנהגויות מיניות טרום-נישואים. למדו את ילדיכם שאין לקיים יחסי מין לפני החתונה מפני שהדבר מנוגד להלכה, ולא מפני שהדבר אינו בריא, מסוכן, דוחה או מגעיל.
5. אל תגידו לבנכם שכאשר הוא נוגע בנערה הוא מתייחס אליה בחוסר כבוד. בכך תעבירו לו את המסר שנערה שמאפשרת מגע, מבחירה עצמאית ובהסכמה הדדית, אינה ראויה לכבוד. במקום זאת, הסבירו לו שאם הוא אינו מוכן לקבל "לא" כתשובה, דוחף אותה לעשות דברים שהיא אינה חשה בנוח איתם, או מנצל אותה לצורך סיפוקו האישי ותו-לא זהו חוסר כבוד.
6. אל תפחידו, תעצימו: אם הוא יכול לסרב לצ'יזבורגר, להימנע מרכילות ולשון הרע ולא לגעת בטלפון הסלולרי שלו בשבת, הוא יכול גם לשלוט בעצמו כשהוא יושב ליד נערה באוטובוס. שליטה בדחפים היא ערך אנושי ויהודי חשוב. אם הוא חש שלא בנוח וזקוק לגבולות, למדו אותו שזו אחריות שלו להתרחק מפיתויים.
7. הסבירו להם שעוררות מינית היא חלק טבעי מן החוויה האנושית: בניסיוני כמטפלת מינית, גברים דתיים נשואים החווים בעיות במיניות מדווחים לעיתים קרובות כי עוררות מינית מעוררת אצלם תחושות של אשמה וחרדה, המתקשרות לרגשות הסותרים הכרוכים בעוררות מינית או פעילות מינית לפני הנישואים. רב מכובד אמר לי פעם: "הלוואי שבחורי הישיבה היו חשים רגשות אשם כאלה בקשר לשקרים או רכילות, כפי שהם מרגישים בקשר לתחושות מיניות"...
8. למדו אותו אחריות: חנכו את בניכם שהתנהגות מינית היא בחירה מודעת ולא משהו ש"פשוט קורה". אם הם בוחרים לעסוק בפעילות מינית, הדבר דורש תקשורת, כבוד לגבולות, ובהתאם לקביעת הגבולות הללו (בצורה הדדית כמובן) אולי גם שימוש באמצעי מניעה.
9. אל תצאו מתוך הנחה שמתקיימת פעילות מינית: רק משום שבנכם יוצא עם בחורה לאורך זמן, או מבלה איתה ביחידות, אין הדבר אומר בהכרח שיש ביניהם אינטימיות גופנית. הערות פוגעניות וחשדניות עלולות להעליב ולגרום לנתק בתקשורת. אם אתם רוצים לדעת - תשאלו את השאלות בצורה ישירה ולא-שיפוטית.
10. בהכנה לחיי הנישואים, למדו את הבן שמין קשור לאינטימיות ותקשורת בינאישית, ולא רק לתפקוד גופני. הוא עלול להילחץ מהדרכת טרום-נישואים המדגישה מטרות וביצועים. הסבירו לו שגם אם יחסי המין מותרים במסגרת הנישואים, עדיין יש לכבד גבולות. ובעיקר, עודדו אותו להישאר מודע, רגיש וקשוב לבת זוגו, ובמקום להתמקד בהשגת מטרות, להעריך וליהנות מן המסע שהם עומדים לצאת אליו ביחד.