יומיים לפני הפריימריז ואני מוצא את עצמי מתלבט אם בכלל בסוף אצביע לבית היהודי. שלא תבינו אותי לא נכון, אני בעד התרחבות המפלגה ולא אוהב להתנצל על דעותיי. אבל יש עוד דברים שחשובים לי חוץ מהנושא הפוליטי - מדיני שנראה שלגביו בנט שם את מלוא הדגש.
הסרטון של כיפה בנושא הכרה בנישואין לבני אותו מין תפס כותרות רבות אבל אותי דווקא טלטלו דעות המתמודדים בנוגע לישיבת הר המור. היו שהסתייגו מהישיבה ודרכה אבל רובם הסתייגו מדרכה הפוליטית כלומר התרעמו על כך שבני הישיבה בעקבות ראשיה לא מצביעים לבית היהודי. לא שמעתי כמעט סייג אחד על דרכה המהותית של הישיבה.
מה כן שמענו? שצריך לחבק אותם. שמדובר בישיבה טובה שתורמת תרומה גדולה לציונות הדתית. השקפתם חשובה וכו' וכו'.
אז או שהמתמודדים משקרים בגלל פחד מתלמידי הישיבה (או מחשש לאבד קולות) וכאן יש לתהות לגבי האומץ הציבורי הנדרש מהם כמנהיגי ציבור, או שהם אינם מודעים לנזק שהישיבה הזו עושה.
כל ניסיון לקדם מהלך כלשהו בנושא של דת ומדינה זוכה לפעילות התנזים של הר המור: הודעות טקסט וטלפונים מאיימים, קריאות לחרם, הכרזה על המנסים לשנות כרפורמים וככאלה שמנסים לפגוע בתורה, שכנוע רבנים חשובים באמצעות שקרים שיוציאו הסתייגות מארגונים או מרב מסוים. אם למשל ניסית לשבת איתם, ללבן את הסוגיות ולהראות שבעצם השינויים באים לתרום לעולם התורה, כמובן שתזכה בכתף קרה ואין שום סיכוי בעולם שיסכימו להיפגש איתך.
הרב בן דהן מכיר את ההרגשה הזו. גם אני מכיר אותה כמי שליווה את הרב סתיו במרוץ לרבנות הראשית. בגלל זה הרב בן דהן (דווקא הוא) הסתייג יותר מכל בסרטון המדובר וקבע שלא תמיד ראייתם מחוברת למציאות.
חוק רב ראשי אחד, גיור לכאלה שמתחייבים לשמור תורה ומצוות, פתיחת אזורי הרישום לנישואין ועוד ועוד, הכל זוכה לתגובות מחץ של ההולכים בדרכה של ישיבה זו. לפני כמה שבועות הם אף ארגנו כנס רבנים נגד הפגיעה בעולם התורה והפגיעה במעמדה של הרבנות הראשית לישראל.
ואני שואל, האם זה שאמון הציבור ברבנות הראשית צנח השנה ב13% (הגיע למקום הנמוך מזה עשור) בכלל משנה להם? האם לא כדאי לעשות בדק בית ולראות מה ניתן לעשות בכדי לשפר את מערך שירותי הדת בישראל?
מתמודדי הבית היהודי, ישיבת הר המור פוגעת בעם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל. הם לא משקפים את דעותיו של הראי"ה זצ"ל. אם אתם לא מבינים זאת, אני לא בטוח אם אצביע לכם.
הכותב חבר בארגון אמונת חכמים המבקש לקדם בפריימריז מועמדים בעלי הקפות מתונות בסוגיות של דת ומדינה.