הפתיתים שיורדים על יהודה ושומרון צובעים את הכבישים, העצים והמדשאות בצבע לבן. אומנם הסערה שהובטחה הגיעה, אך בעצמה פחותה בהרבה מהסערה הגדולה שהכתה בישראל בשנה שעברה, ושכמעט הפכה את חתונתם של ליאור ושרה בועז לסיוט.

בשנה שעברה התקבל בתחילה לפחות השלג בשמחה בקרב משפחות בישראל, אך משפחת גרנות הייתה בבעיה. בערב יום חמישי צפויה הייתה להתקיים חתונת בתם, ומיום שמח של הכנות והתרגשות הפך היום לסגריר, כשהמשפחה תקועה בביתה המושלג בחשש כי לא יוכלו לצאת לחתונה.

שנה אחרי הסערה, נזכרת שרה בועז, אז תושבת קרית ארבע והיום תושבת אלקנה, בסערה, ובמבצע שנערך כדי להביא אותה, את חלק מחברותיה ואת משפחתה לחתונה, זאת תוך כדי סופות שלגים וחילוצים בעזרת מפלסות.

"לא תיארנו לעצמנו בכלל שנגיע למצב בו השלג יהיה כל כך רציני ואנשים לא יוכלו להגיע", היא מספרת. “ערב לפני החתונה עשינו את כל הארגונים האחרונים בקרית ארבע, ולמזלנו החתונה אמורה הייתה להתקיים במרכז הארץ, כך שלא נאלצנו לבטל. ראינו שמתחיל לרדת שלג ולא מפסיק. בחצות אבא שלי אמר שאני חייבת לצאת למרות שמסוכן כי האלטרנטיבה היא להיתקע בקרית ארבע. התלבטנו מה לעשות, ולבסוף יצאנו, אני וחברה, ונסענו לדירה שליאור ואני שכרנו באלקנה".

שלוש שעות לקחה הנסיעה שבדרך כלל לוקחת מחצית הזמן. בנסיעה איטית, תוך כדי ניסיונות להימנע מהחלקות בשלג, עשו שרה וחברתה את דרכן לאלקנה, בלי לדעת מה יקרה למחרת, והאם האורחים יגיעו לחתונה.

(צילום: מואז שומרון)

"קמתי בבוקר, התקשרתי להורים שלי, וגיליתי שכל קרית ארבע לבנה ואין שום סיכוי לצאת מקרית ארבע. הייתי ממש בדיכאון. בכיתי והתפללתי שהכל יהיה בסדר. אנשים התקשרו אלינו ושלחו הודעות, אמרו שיעשו כל מאמץ להגיע ואחרים הודיעו שיאלצו לבטל ומסרו את ברכותיהם".

במשך היום התקבלו הודעות ביטול השתתפות מצד יותר מ-60 משפחות ממוזמני החתונה שלא יכולו להגיע לאירוע מכיוון שהיו תקועים בשלג. מטבע הדברים לא מעטים מחברותיה של שרה התגוררו בקרית ארבע ובירושלים, דבר שהביא את אביה, העיתונאי אהרון גרנות, לפרסם קריאה ציבורית ב'כיפה' ולהזמין אנשים שאותם הוא לא הכיר לחתונה, זאת על מנת שיהיה מי שישמח את בתו ביום חתונתה. "אין מצווה גדולה ממצוות שמחת חתן וכלה", אמר אז אהרון ל'כיפה', "כולם מזומנים לבוא ולשמח, וכל המשמח חתן וכלה שכרו הרבה מאוד".

"כלה לא אמורה להיות עם טלפון ביום חתונתה אבל כל כמה דקות התעדכנתי בקשר למזג האוויר. פרסמתי לאנשים שאני מכירה בפייסבוק בקשה לעשות כל מאמץ להגיע, וזה תפס תאוצה ואנשים שלא מכירים אותי העבירו את הסיפור הלאה. אבא שלי התחיל במקביל להעביר את זה בתקשורת. בסופו של דבר אכן הגיעו אנשים שאנחנו לא מכירים ושמחו אותנו".

אביה שיתף בשנה שעברה את הקוראים בבעיה בה הוא נתקל. "התעוררנו לבוקר לבן בהרי חברון. בדרך כלל אני מתרונן ממראה כזה, אבל לא ביום שבסופו אני אמור ללוות את בתי לחופתה באזור המרכז. פתיתי שלג ענקיים מונעים בינתיים את יציאתנו לחתונה ואנחנו תקועים בבתינו. מתרוננים מהלבוש הלבן המכסה את עירנו האהובה ומלאי דאגה לחתונה. אם אתה רוצה להצחיק את הקב"ה ספר לו על התוכניות שלך".

שרה משלימה את הסיפור ומספרת על מבצע חילוץ המשפחה מקרית ארבע, בה גובה השלג הגיע כמעט למטר באותו יום. “ההורים שלי יצאו עם שיירת רכבים דרך באר שבע עם מפלסת מיוחדת מקדימה. ידעתי שאבא יעשה הכל כדי להגיע ויהפוך את העולם כדי לעשות זאת, אבל עדיין היה קשה להיות אופטימית. רוב החברות מקרית ארבע לא הצליחו להגיע, ואני מבינה אותן. הייתה חברים מאוד טובים של המשפחה, אבנר והילה שזיפי, שיצאו עם השיירה ולאחר מכן נשארו במרכז הארץ".

(צילום: דוברות איגוד ישיבות ההסדר)

"מאוד דאגתי", היא מספרת על הרגעים לקראת החתונה. “הבנתי שלא כולם יגיעו לחתונה. לאט לאט ראיתי שמגיעים חברות שלי מהמרכז ונרגעתי. היו כמה אנשים שמסרו את נפשם והגיעו מירושלים. אחת מהדודות שלי, והבוס של אבא שלי הגיעו ונתקעו לאחר מכן במרכז. הבנתי שהכל לטובה, ובמקום החברות שלא הגיעו, באו חברות מהמרכז שהודיעו בתחילה שלא יגיעו ועשו מאמץ כי ידעו שאחרות לא באו. הייתה חתונה שמחה מאוד בסופו של דבר".

"היו זמנים שחשבתי שזה יגמר רע", מודה שרה. “היה לי ברור שההורים שלי יגיעו וזה הרגיע אותי. שמעתי על חתונות בירושלים שבוטלו והבנתי שעוד יצאתי בזול. היו סיפורים גרועים משלי".

ביום חמישי האחרון חגגו בני הזוג - ליאור ושרה בועז - את יום הנישואין הראשון שלהם, ושבוע לאחר מכן צפו, הפעם מעל מרקע המחשב, בתמונות מהסערה שהכתה ביהודה ושומרון, ובין היתר בקרית ארבע, שם התחיל סיפורה של שרה לפני שנה. “ברור שהשלג מעלה אסוציאציות כולנו נזכרים בסיפור שהיה והשלג מחזיר אותנו אחורה. שמעתי סיפורים דומים, על מישהי שצריכה להתחתן והיא לא יודעת מה יקרה. מזל שאני לא חשבתי מראש על מה שיקרה ביום החתונה אז לא היו לי דילמות. מזל שלא ידעתי את גודל האירוע, כי אם הייתי חושבת על זה היה הרבה יותר גרוע. אני צריכה ללדת בקרוב, ואם אלד בשלג אסגור מעגל", היא משתפת בצחוק קל.

"זה היה ניסיון לא קטן, ואני שמחה שעמדתי בו", היא מסכמת את החתונה הסוערת שעברה בדיוק לפני שנה. “אין לי ספק שהעובדה שהחתונה שלי נפלה בשלושה הימים הסוערים ביותר של השנה, כשלפני ואחרי היה יבש לחלוטין, זה סימן מהקב"ה. הקב"ה כיוון שזה יקרה, ואני שמחה שעמדנו בניסיון. אין ספק שזה סיפור שאפשר יהיה לספר לילדים ולנכדים בעוד שנים. לא היה שום דבר שיכולנו לעשות אחרת, ואני חושבת שהכל יצא טוב בסופו של הסיפור".