ישר מהמקפיא

האם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יחדש את ההקפאה למשך שלושה חודשים נוספים תמורת כמה מטוסים ושקט מהאמריקנים? הדרמה בשיאה, ועלוני השבת שלפו את התחמושת הכבדה: "יש רגעים שבהם הכל ברור מאוד", הכריז ארנון סגל בשער "עולם קטן", והאשים את נתניהו בהפרת הבטחות. ב"מצב הרוח" הדברים ככל הנראה פחות ברורים; בשער העלון הופיע שאלת-תם: "הבנייה התחדשה - ומיד היא מוקפאת?", שהפנתה לכתבה שסקרה בעיקר את עמדת "הבית היהודי" בנושא. "ארץ ישראל שלנו", לעומת זאת, קבעו בנחרצות כי יש "להפיל את מממשלת (כך במקור) נתניהו, אויבת העם והארץ". הח"כ היחיד שהתייחס לנושא מעל העלונים היה אורי אריאל, שכתב ב"מעט מן האור" על "איוולת ההקפאה ותושיית הקיפאון", וסיים את מאמרו במילים "אנחנו בראשיתו של מאבק ציבורי, שידרוש מעורבות גם מקוראי מעט מן האור. כדאי להישאר מעודכנים". מבטיחים להישאר.

הפשירו

קשה להאמין, אך יש גם עלונים שלא התייחסו להקפאה. מדובר בדרך כלל בעלונים שמתמקדים בנושא מסוים, או בעלונים שבוחרים לא להסתכל בעיתון כאשר הם מתכננים את הגיליון הקרוב. עמית שולמן מ"בראש יהודי" פרסם ראיון עם אתיה דן, מייסדת עמותה למען נוער בסיכון, ובצעד מפתיע אף הוסיף בצד תמונת-ראש של הגברת אתיה; ב"מעייני הישועה" הופיעה כתבה מרכזית על ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר, וב"השבת" של צהר הגדילו לעשות והקדישו את הגיליון לנושא האלימות: אלימות במשפחה, אלימות בטוקבקים ואלימות "תג מחיר", על רקע פרשת שמעון ולוי. נעים להיווכח שיש עלונים שמוותרים מראש על מיחזור המנטרות המוכרות ("לא מקפיאים!", "ביבי! הבטחות צריך לקיים!"), ובמקום זאת בוחרים לפרסם מאמרים מעניינים ומרעננים.

פולמוס בלאי

לא כל כך נעים לומר, אך הניסיון של מערכת "עולם קטן" ליצור פולמוס בנושא יחסה של הציונות הדתית לארץ ישראל לא עלה יפה. לאחר שבשבת שעברה פרסמו העורכים מאמר חריף נגד מה שהם רואים כדחיקת נושא ההתיישבות מעל סדר היום המגזרי, השבת התפרסמו תגובות מעטות למאמר, שתיים מהן אף מגויסות למטרה מסוימת: דוד צביאל, המנהל בימים אלה קמפיין התפקדות לליכוד, פרסם תגובה למאמר ואגב כך קרא לקוראים להתפקד למפלגה, והרב אביחי רייטר מישיבת ההסדר בחולון ניצל את הבמה לקרוא לכל ישיבות ההסדר לעבור לערי המרכז (חולון, למשל). מקווים שהפולמוס הבא יהיה יותר סוער.

משפט פיתגורס

אחד המדורים החביבים ביותר על עורכי עלונים הוא מדור העוסק במשפט עברי. ב"שבתון" כותב ד"ר אביעד הכהן מדי שבת בשבתו דבר תורה ברוח המשפט העברי, אך שני המדורים העוסקים בכך באינטנסיביות, הם מדורו של הרב משה ארנרייך ב"גילוי דעת" ומדורו של הרב בניהו ברונר ב"מעט מן האור". אל תתנו לשיתוף השם להטעות אתכם: שני המדורים שונים זה מזה בתכלית. במדורו המצוין "לאור המשפט העברי" ב"מעט מן האור" בוחר הרב ברונר נושא מפרשת השבוע וסוקר שאלה הלכתית-משפטית מעניינת הקשורה אליו. השבת, למשל, על רקע אונס דינה ומילת אנשי שכם, דן הרב ברונר בשאלת מעמדו ההלכתי של יהודי ערל. מדורו של הרב ארנרייך ב"גילוי דעת", לעומת זאת, מציג בכל שבת דיון שעלה בפני דייני בית הדין "ארץ חמדה", מתאר את פרטי המקרה, משסה ראשונים ואחרונים זה בזה, יורה מקורות ושפע הערות שוליים לכל עבר. התחושה היא כי אין כאן הרבה מעבר לסימון וי על משבצת משפט עברי. לתשומת לב המערכת.

הכדור במגרש שלו

לאחר שבשבוע שעבר סערו הרוחות בשו"ת הסלולרי סביב תוכי שמונע היריון, השבת ההתלבטות הייתה יותר קשה: כדורגל או שמא כדורסל? ב"מעייני הישועה" נשאל הרב שמואל אליהו האם מותר לשחק כדורסל בשבת. הרב אליהו: "לא ראוי ולא מותר". ב"עולם קטן", לעומת זאת, נשאל הרב "האם מותר לאדם בוגר לשחק כדורגל בשבת על מגרש מרוצף, כשאין בדבר ביטול תורה? האם כדור הוא מוקצה בשבת?". כאן התשובה הייתה יותר מורכבת: "כדור איננו מוקצה כי הוא טוב למשחק ילדים, אבל משחק כדורגל של גדולים הוא חילול מהות השבת (גם אם אין בו עבירה ספציפית כחופר או תולש)". מעניין, ובעיקר יותר מסובך. האם מורכבות התשובה בעניין הכדורגל קשורה לביצועים הספורטיביים של המשיב?

לתגובות ולהדלפות: mealel@kipa.co.il