עלה נעלה

כתובות האש הוכנו, הקירות נצבעו, הגרונות ניחרו והעלונים חגגו: שבת הארגון, חגה של תנועת בני עקיבא, צוינה בהרחבה בעלונים השונים - ב"יש"ע שלנו" וב"זרעים" הופיע דבר תורה חגיגי מאת המזכ"ל, הרב בני נכטיילר; ב"מצב הרוח", לעומת זאת, הופיע מאמר של איתיאל סמט, רכז מחוז דן; בהתחשב בקהל היעד של "מצב הרוח", סביר להניח שסמט ממחוז דן הוא פרצוף ידידותי יותר עבור קוראי העלון.

גם אברהם ליפשיץ, מזכ"ל התנועה לשעבר, כיכב בעלוני השבת: ליפשיץ התראיין ל"גילוי דעת" ואף כתב דבר תורה ב"השבת" של צהר, לצד מאמרו של הרב שרלו, שעסק בהיבטים של צדק ומוסר בתנועת הנוער הדתית. ב"עולם קטן" הופיעה כתבתו של רז קיל, בעל מדור הברנזה של "מצב הרוח", שעסקה בסניפים משלבים, המקבלים לתוכם חניכים חילוניים לצד דתיים. "בראש יהודי" תרמו ניחוח שמרני לחגיגות ואירחו את הרב דרוקמן, בראיון שנדמה שלא הצליח להתרומם מעל לאמירות הרגילות והמוכרות: הפרדת הסניפים? אידיאל, למי שמתאים לו; תורה ועבודה? אתגר בן ימינו, בעיקר בתחום יישוב הארץ. בב"ח לתו"ע.

כהנא סדק

מזכ"ל-עבר נוסף הופיע בשבתות האחרונות מעל דפי העלונים: זהו יוחנן בן יעקב, איש קיבוץ כפר עציון, שבשבת שעברה שלח ל"עולם קטן" תגובה זועפת לכתבה האוהדת-מדי על הרב מאיר כהנא. בסוף מכתבו כתב בן יעקב כי "אי אפשר שלא לזהות מרכיבים בעלי דמיון מסוים בין התורה הנאצית הטמאה ובין תורתו של מאיר כהנא". דבריו של בן יעקב זכו השבת לתגובות נזעמות ב"עולם קטן", שהתמקדו בעיקר בהשוואה המרומזת בין כהנא לבין תורת-הגזע הנאצית, ובעובדה שבן יעקב השמיט את התואר רב משמו של כהנא. דווקא טענותיו כבדות-המשקל של בן יעקב - דבריו החריפים של כהנא נגד חילונים, ערבים ומדינת ישראל - לא קיבלו מענה, ולנו נותר רק לקוות שהפולמוס יימשך.

הפרוייקט של מעייני הישועה

עלון שבת טוב יודע לעסוק גם בנושאים הנמצאים מחוץ לארבע האמות הדתיות והאידיאולוגיות של קוראיו. הכתבה הראשית ב"מעייני הישועה" עסקה השבת בחגם של יהודי אתיופיה, חג הסיגד: נריה רוזנברג ראיין את משה שטה מן הקהילה האתיופית בישראל על החג ועל מצבה של הקהילה בארץ; החג צוין בהרחבה גם ב"מעט מן האור", שפרסמו כתבה על הקהילה האתיופית ופיוט לחג הסיגד בשפת הגֶעז.

גם "באהבה ובאמונה" התייחסו לחג הסיגד: בפינת הילדים הצנועה, בין מאמרים על פולארד וההקפאה, הופיעה פסקה קטנה המספרת על החג ומיד מפנה את הקוראים הצעירים ל"ערוץ מאיר". ב"גילוי דעת" התייחס אברהם ליפשיץ לחג הסיגד, וניצל את הבמה לסקירת פועלו רב-השנים לטובת יהודי אתיופיה: "תנועת בני עקיבא והחינוך הממלכתי דתי כולו היו הראשונים ששמו את נושא קליטת העלייה בראש סדר העדיפויות השבוע כתבתי מייל לכל המנהלים שחג הסיגד נמצא בפתח[...]בימים אלה נכתבו תכניות מקיפות של מנהל החמ"ד ושל בני עקיבא לקליטת יהודי אתיופיה". התרשמנו.

השבת השחורה

צל"ש המדור בקטגוריית פתיחות מוענק השבוע ל"שבתון": קוראי העלון, שהתרגלו למצוא בו דברי תורה חביבים לצד פרסומות לחופשת סקי בפמפורובו, הופתעו לקרוא השבת בעמוד הראשי מאמר מאת עו"ד חיים זיכרמן מן המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעסק בישיבות החרדיות ובסירובן לשלב לימודי ליבה בסדר יומן. זיכרמן ביקש "להבין את סוד המוסד הישיבתי", ולאורך המאמר כולו הסביר את מהותה של הישיבה החרדית ("כור היתוך המצרף את הנער היהודי לחוליית זהב לאורך הדורות") ולבסוף, מדוע סירובם של החרדים לשלב בה לימודי חול מוצדק. את מאמרו מסיים זיכרמן במילים: "בתקופה בה שולטת תפיסת החינוך המערבית, המחנכת לרב-גוניות ולפיצול קשב בין מקצועות שונים, יש לשים לב לדרך חינוך אחרת[...]ניתן להזדהות עם דרך זו או לחלוק עליה, אך יש להכיר בה כדרך חינוכית ייחודית". לא רבים הם המאמרים ב"שבתון" העוסקים בענייני אקטואליה, בוודאי לא מזווית ראייה המבקשת להבין את הציבור החרדי, ועל כך ראויים הכותב והעורך לשבח.

יותר טוב משו"ת סלולרי

האם עמיעד טאוב, איש "מצב הרוח", פולש למחוזות לא-לו? בטורו "עמיעד מצוברח" סקר טאוב פסקי הלכה שהתפרסמו בתקופה האחרונה, ושיבח את אומץ לבם של כמה מפוסקי הציונות הדתית, בהם הרבנים שרלו, רוזן וריסקין: "האומץ לפסוק כבר אינו נחלתם הבלעדית של הרבנים החרדיים. מסתבר שהקידמה לא פסחה על הפוסקים הסרוגים", כתב טאוב. בהמשך, תחת הכותרת "מוזרות הלכתית", מביא טאוב רשימה נוספת - פסקים משונים וביזאריים שהתפרסמו בעשור האחרון: החובה לשחוט תוכי מקלל, איסור תפילה בזמן ספונגה ואיסור בניית בובות שלג בשבת. הרשימה אכן משעשעת, אך בסופו של דבר מדובר בפסקים אמיתיים. יש להניח שדבריו של טאוב יגררו תגובה נזעמת מצד הסמן השמרני של העלון, הלא הוא הרב בן-ציון אלגאזי, שפינתו העוסקת בענייני הלכה ניצבת ממש בצמוד לרשימת הפסקים המחויכת של טאוב.


שטו"ת השבוע: חדל!
לאחר כמה שנים טובות בהן התרגלנו לקרוא את תשובותיהם ההלכתיות של הרב אבינר והרב שמואל אליהו בשו"ת סמס, השבת מצטרף צוות של ארגון "כושרות" למשיבים בסלולרי: ב"מעייני הישועה" הופיעו מספר שאלות שנשאלו אנשי הארגון, בהן - חשש התולעים בדגי נסיכת הנילוס וכשרות השווארמה. בשו"ת הסמס בעולם קטן נזף הרב אבינר בשואל אובססיבי במקצת: האם מותר לי להתפלל בבית כנסת של משיחיסטים מחב"ד?" נשאל הרב, והשיב: "בוודאי. אנשים יראי שמים. נא לחדול מפילוגים". האמירה ככל הנראה לא חדרה עמוק מספיק, והשאלה הבאה הייתה "האם אפשר לסמוך על כשרות של חב"דניקים משיחיסטים?". הרב אבינר לא איבד את עשתונותיו, והשיב לשואל: "בוודאי. הם אנשים יראי שמים. לחדול ממחלוקות!". רק אז השואל באמת חדל.

לתגובות ולהדלפות: mealel@kipa.co.il