פיזור הכנסת וההליכה לבחירות, פגעו בכמה וכמה מתהליכי החקיקה המבורכים שהחלה בהם הכנסת היוצאת. אחד מהם היא הצעת החוק שתכליתה לאפשר מינוי של אישה כמנכ"לית בתי הדין הרבניים. התפזרות הכנסת סתמה את הגולל על הצעת החוק הזו ואולי על האפשרות להכניס נקודת מבט נשית מתבקשת, למוסד בתי הדין הרבניים בטווח הזמן הנראה לעין. ציפי לבני, אמורה היתה לכנס ביום פיטוריה את הועדה למינוי דיינים, כדי למנות דיינים חדשים על פי "דיל" שתפרה השרה עם הח"כים החרדים וכן למנות מנכ"ל קבוע לבתי הדין, גם הוא גבר חרדי, מאנשי ש"ס, וזאת בניגוד גמור לתקוות הגדולות שתלו ארגוני הנשים בשרת המשפטים לשעבר. כאשה מאמינה אני סבורה שמן השמים סיבבו את הדברים כך.
עו"ד שמעון יעקובי, היועץ המשפטי לבתי הדין הרבניים, מתריע מזה כמה שבועות על קריסה צפויה של מערכת בתי הדין בשל מחסור חמור בתקני דיינים ותקנים קיימים שלא מאוישים. המציאות החמורה הזו מוכרת וידועה למי שבאים בשעריהם של בתי הדין באורח קבע - עורכי הדין והטוענים הרבניים. הסחבת בבתי הדין הרבניים, פוגעת בראש ובראשונה במתדיינים הנזקקים לפסיקותיו של בית הדין ובפרט במסורבות ובמעוכבות הגט. היא משמשת כלי שרת בידיהם של בעלים סרבנים, שמעבר לסחבת שהם יוזמים בעצמם, הם נהנים מההתמהמהות בבתי הדין. שירותי הדת בישראל בכלל והנעשה בבתי הדין הרבניים בפרט, סובלים גם בלאו הכי מיחסי ציבור גרועים במיוחד. קשה לומר שאין צדק בחלק לא מבוטל של הטענות המופנות כנגד בתי הדין הרבניים, זאת על אף מאמצים בלתי פוסקים של גורמים הנוגעים בדבר לתקן את הליקויים, וכן קיומם של מספר הרכבים שערים לבעיות ונוהגים אחרת בפסיקותיהם. המחסור החמור בתקנים ואי מינוי הדיינים, מוחק באחת את כל ניסיונות התיקון ופוגע באמון של הציבור בבתי הדין, אפילו בקרב אנשים דתיים וקרובים למסורת.
הדאגה לכך לא יכולה להיות רק נחלתו של ציבור מסוים בעם ישראל. האחריות לתפקודם התקין של בתי הדין חייבת להיות מוטלת במידה שווה על כתפיהם של כל הנוגעים בעניין - הרבנים הראשיים, הדיינים בהרכבים השונים, אנשי משרד המשפטים, ראש הממשלה המחזיק כעת בתיק, חברי הועדה למינוי דיינים ואישים פוליטיים שונים הנוגעים בעניין.
עד לאחר הבחירות וכינון הממשלה החדשה לא יעשה דבר בתחום. נכון וראוי שהמפלגות המתמודדות ובייחוד אלה שזהותה היהודית של המדינה חשובה ויקרה בעיניהן, יעסקו בנושא ויציגו בפני הבוחר את משנתן ותוכניותיהן בנוגע לשירותי הדת בישראל בכלל ולמצב בתי הדין הרבניים בפרט. חשוב שאזרחי ישראל הבאים לקלפיות ידעו כיצד מתכננים לפעול נציגיהם המיועדים גם בתחום הזה, שנוגע לא רק לאלה שזקוקים לשירותי בתי הדין, אלא גם לכל החרדים לדמותה של המדינה היהודית. רבים מהבוחרים ירצו לדעת כי חברי הכנסת ה-20 ידאגו לכך שחבריה החדשים של הועדה למינוי דיינים שתוקם לאחר הבחירות יבינו היטב ששום דיל פוליטי אינו שווה את חרותה של העגונה, מסורבת הגט והמוכה ואת שמם הטוב של בתי הדין. אל להם להביט אל צבע וסוג הכיפה או גוון העור של הדיין, אך הם יהיו חייבים לתת את הדעת אל חיוורונה וחדלונה של האישה המסורבת והעגונה, להקשיב לקולה השבור של מסורבת הגט ולהעמיד לנגד עיניהם את מראה העלוב של האישה המוכה נפשית ופיזית על ידי בעלה. לשוות בנפשם את ייסוריה של העגונה שנסיבות חיים מורכבות ומסובכות כבלו אותה, למרות שיש מוצא בהלכה למצוקתה.
גם בנושא מינוי מנכ"ל בתי הדין הרבניים חייבים יהיו הנבחרים החדשים לפעול ולהביא להשלמת החקיקה המאפשרת גם לנשים לכהן בתפקיד, כדי להכניס לבתי הדין הרבניים גם זווית ראיה שונה, החסרה כל כך היום, שודאי תהיה משמעותית לנשים המתדיינות, הצובאות על פתחיהם ותביא לשינוי היחס אליהן.
אני קוראת לכל מי שנוגע בעניין ואופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ניצב לנגד עיניו, לטפל בבעיה הזו בדחיפות וביעילות.
עו"ד לילי הורביץ גץ, טוענת רבנית ומגשרת - מועמדת לתפקיד מנכ"ל בתי הדין הרבניים.