מה כורה פה
מפתיע לגלות שמבין כל אירועי השבוע שחלף, דווקא חילוץ הכורים מהמנהרות בצילה הצית את דמיונם של עורכי העלונים. אלישיב רייכנר, בטורו המתפרסם בעלון-ללא-עורך "מעייני הישועה", עסק בקצרה בסיפור; "מצב הרוח" הציבו בשער העלון תמונה של חברי פרלמנט מצילה שהגיעו לכותל המערבי, אמרו פרקי שירה והודאה, טמנו פתק, הצטלמו עם רב הכותל וקנו בייגלה חם.
גם הרב מנחם בורשטיין עסק בהצלת הכורים במאמרו ב"גילוי דעת": תחילה ציטט פסקה של הרב קוק שעוסקת במִכרים (איך תמיד מוצאים איזו פסקה?), ולאחר מכן כתב כמה לקחים מסיפורם של הכורים; בין היתר: חשיבותה של הגאווה הלאומית, כוחה של התקווה, וגם נזיפה - לא תמיד צריך לחפש את הזהב במקומות מפוקפקים, ולפעמים הסיכון רב על הסיכוי. הבנתם את זה, ציליאנים?
כהנא וכהנה
20 שנים חלפו מאז נרצח הרב מאיר כהנא, ח"כ לשעבר ומנהיג תנועת כ"ך, שנכנסה לכנסת, הוצאה מחוץ לחוק ומתקיימת כיום בעיקר כגרפיטי. לרגל היארצייט הופיע השבת עלון שכותרתו "20 שנה לרצח הקדוש הרב מאיר כהנא הי"ד". בעלון, שעיצובו דומה ל"ארץ ישראל שלנו" (וזה לא הדמיון היחיד ביניהם), דבר תורה מאת ח"כ מיכאל בן ארי, סיפורים מחיי הרב, והשוס הגדול - קומיקס על חיי הרב, מתוך ספר ילדים חדש שיוצא בימים אלה.
גם ב"עולם קטן" בחרו להתייחס ליום השנה: הכתבה המרכזית, מאת מורדי מילר, הציגה את תולדות חייו של כהנא ועיקרי שיטתו השנויה במחלוקת. הרב יעקב אריאל התייחס גם הוא לכהנא בדבר תורה שהתפרסם בעמוד הראשי של העלון: "הכהניזם היה קיצוני לא במובן החיובי, שהולך עם האמת הגדולה לכל אורכה עד הקצה, אלא גם הוא לקח ערכים חלקיים, ואפילו אמיתות חלקיות, ולפעמים גם פסוקים חלקיים, והפך אותם לתורה כולה".
הפרשה היא התירוץ
סדום, הגר וישמעאל מעולם לא היו כל כך באופנה. פרשת וירא היא אחת הפרשות הפוריות ביותר בעלוני השבת, וכל עלון הסיק ממנה את מסקנותיו הפוליטיות: ב"מעייני הישועה" קישר הרב אלישע וישליצקי בין ישמעאל שבפרשה לבין הבית הלבן והבית בסילוואן: "בחודשים האחרונים מרים ישמעאל, בסיועם של עשו ואדום, את ראשו, חוצפתו ועזותו. החיבור המפוקפק והמושחת בין אמריקה, אירופה והערבים, נותן את אותותיו בהתנכלויות הערבים ליישוב היהודי במזרח ירושלים ובמקומות שונים ברחבי הארץ".
הרב ערן טמיר, במאמרו ב"באהבה ובאמונה" מקשר בין ישמעאל בן אברהם לבין אבו-מאזן: "אם נדע להתמודד נכונה עם פראיותו של ישמעאל, המוסרית והחברתית, שבאה לידי ביטוי גם בצד הפוליטי ביחס לעם ישראל[...]לא ניפול ברשתו האדמית, המתגלה בפוליטיקה ובדיפלומטיה הלובשת חליפה מכופתרת ודוברת אנגלית רהוטה". רק ב"שבת שלום", עלון השמאל הדתי, בירכו במרומז על שיחות השלום: "מי יתן ובניו של אברהם כיום ילמדו מדרכיהם של ישמעאל ויצחק וימצאו את דרכם לשותפות מחודשת בדרכי אהבת האדם והאל המשותף". העיקר שיש מגוון.
מקור אחרון
קוראים יקרים, אתם המוצא האחרון שלי. אם אתם לא תדעו את התשובה, אני אבוד. באמת. כל חבריי ומכריי הבחינו בהבעת הפנים המוטרדת שלי, אך איש מהם לא הצליח לעזור לי. אולי אתם יודעים: לאן נעלם "מקורי"?
לאן הוא נעלם, העלון הקטן מבית מקור ראשון? איפה עוד נקרא כתבות שנעצרות בדיוק לפני הפואנטה, ונחתמות במשפט האלמותי: "המאמר המלא מופיעה במקור ראשון"? איפה עוד נשתעשע יחד בחידות שחמט לאינטלקטואלים?
המידע היחיד שיש בידינו הוא שהעורכים המוכשרים (צריך להיות באמת מוכשר כדי להשאיר טעות כמו "המאמר המלא מופיעה במקור ראשון" במשך כמה חודשים) עברו לצוות כתב העת החדש "סגולה". סביר להניח שעורכי "מקור ראשון" נוכחו לגלות שהעלון לא ממלא את ייעודו - הבאת מנויים חדשים לעיתון, ואם הרעיון נכשל, חבל על הכרומו, על יערות הגשם ועל האייטמים במעלעל. כל הכבוד על האומץ להפסיק, למרות שזה היה צריך לקרות מזמן.