בסוף השבוע שעבר עלתה בקשת הסדרה "חיים אחרים" - סדרת דרמה המגוללת את סיפורו של יקיר חרות (עוז זהבי, מ"נבלות" ו"עספור"), תלמיד ישיבת הסדר שנפשו חשקה במחול. כבחור דתי וכתלמיד מוערך בישיבתו, התשוקה לרקוד קורעת אותו והוא מוצא את עצמו מהלך על חבל דק. הסדרה היא גירסה דתית מקומית לבילי אליוט הזכור לטוב, דרמה מצליחה שמתארת את קורותיו של נער החולם להיות רקדן.
אחרי ההצלחות הגדולות של "סרוגים", "מרחק נגיעה" ו"מעורב ירושלמי" שהביאו למסך את הכיפה והחצאית, הסדרה הזאת היא רק המשך טבעי לגל היצירה הטלוויזיונית שעוסקת בחיים הדתיים. הסדרות מהזאנר הדתי הפכו להיות מתווכות בלתי רשמיות בין צופים חילוניים לבין המתרחש בין ארבעת הקירות של דמויות שומרות תורה ומצוות. בכוחו של התיווך לרכך את המפגש הדתי-חילוני שבחוץ, לאפשר לחילוני לנכוח בקידוש ובהבדלה ולהיחשף לטקסט מן הגמרא בלי לפתוח ספר. רק שנים יגידו עד כמה מפגשי המסך הללו אכן הפשירו פחדים ותחושות מאויימות.
הסדרה פותחת בפציעתו הקשה של יקיר ובשיקומו דרך תראפתיה בתנועה. לאחר שהוא משתחרר מבית החולים ושב לישיבה, הוא מגלה שהדחף לרקוד לא מרפה ממנו. במקביל ללימודיו בישיבה הוא מתחיל ללמוד מחול בסטודיו מעורב. אליה (יובל שרף), חברתו של יקיר, לא יודעת על לימודי המחול, כמו גם חבריו הקרובים של יקיר, ראש הישיבה ומשפחתו. הסוד יתגלה בהדרגה כמו גם סיבוכים, נטישות והתנגשויות שיסבכו את העלילה.
התשוקה לרקוד
נתחיל בטוב: הסיפור הזה היה מגיע למסך מתישהו. לפני עשור או יותר עלילה כזאת היתה בגדר מדע בדיוני, אך כיום, כשבית ספר לתנועה ומחול לגברים דתיים כבר לא נחשב כמוסד איזוטרי ובאקדמיה למחול יש אחוז הולך וגדל של בחורות דתיות, עלילה כזאת לא מפתיעה אף אחד. סיפורו של יקיר אולי דמיוני לחלוטין אך יש בו יותר מקורטוב של מציאות חיה ובועטת. אין עוד חברה בעולם שבה המקום הכמעט יחיד שרוקדים בו הוא בחתונות. ציבור שלא פוקד דיסקוטקים, מסיבות ריקודים וריקודי עם המוניים למיניהם, מוצא את עצמו מפזז בדרך כלל רק לצלילי גילה רינה דיצה. זה לא פלא שהתשוקה לרקוד פרצה בשלב מסויים ואף קיבלה מענה.
הבחירה להביא אל המסך עוד ועוד סיפורים של חובשי כיפות אינה מקרית. המהפכים והזעזועים שעוברים על החברה הדתית בשנים האחרונות מזמנים עיסוק בנושאים שבעבר היו לא רק אאוט סיידרים קיצוניים, אלא גם מוקצים מחמת מיאוס: ראו ערך העיסוק ברווקות המאוחרת בסרוגים, חלוצה מוצלחת שהכינה את הקרקע לבואו של אינבדואליסט דתי שמחליט לא לוותר על חלומותיו הגדולים. הסיפור הוא ראי שאוחזים היוצרים אל מול החברה הדתית ואומרים: הנה. כך אנו רואים אתכם: יפים, נמרצים ואחוזי אידיאולוגיות, אך גם בעלי סוד, מתחבטים וחולמים - בדיוק כמונו. אתם מסקרנים אותנו כי אתם שונים אך בסופו של דבר יש לנו הרבה קונפליקטים במשותף.
הקאסט נבנה היטב, ובין היתר אפשר למצוא את רמי הויברגר בליהוק מדוייק לתפקיד ראש הישיבה, את מיכאלה עשת הנפלאה כפסיכולוגית מתוסבכת וכאימו של יקיר. יורם חטב לוהק לתפקיד האב - ליהוק מעניין ולא צפוי.
המבדיל בין קודש למחול
עוד לא קיימת סביבנו מסה של רקדנים דתיים, אך טיפין טיפין הם באים ועוד יבואו. ביה"ס למחול "כל עצמותי תאמרנה" הוא דוגמא חיה לכך שבחורי ישיבה בהחלט יכולים לקיים יחד קודש ומחול. גיבור הסדרה אמנם לא פנה למוסד שכזה (ואם כן, הסדרה לא היתה באה לעולם) אך ההתלבטויות שלו רלוונטיות ונוגעות לכל אדם שמוצא עניין ביצירה ובאמנות שנרקמת בעולם של חיים ודפוסים דתיים.
את הסדרה יצרו ארז קאוול, תסריטאי צעיר ומבטיח, יוסי מדמוני (שערך את סרוגים) וצפריר קוחנובסקי (שהפיק את מרחק נגיעה). למרות שהסדרה זכתה לייעוץ לענייני דתיים, תמצאו פה ושם מילה שדוסים לא ישתמשו בה, שירה קבוצתית מתלהמת שכמוה שרו אולי רק בפלמ"ח ומעקבים נסתרים ברחובות ירושלים. נו באמת.
הניואנסים האלו יטרידו לעד רק את הדוסים שמול המסך, אך זאת הבעיה הקטנה. הבעיה הגדולה טמונה בפרטים הקטנים, אך האותנטיים והחשובים ביותר. דוגמא קטנה מהפרק הראשון - יקיר מגיע למופע מחול אליו קיבל הזמנה משרון, תראפיסטית התנועה שלו. הוא יושב בקהל ומהופנט אל מול תנועותיה של הרקדנית. בדיוק שם, ברגע הזה, היה חסר לי רגע קטן של אי נוחות. רגע של השפלת מבט, של מבוכה ושל אמביוולנטיות. הו, כמה שזה היה מעצים את הסיטואציה. אך לא. תהום פעורה בין המבט הישיר למבט הנבוך. זה רגע קריטי שבו רק הצופה והגיבור מביטים אל תוך נפשו של זה האחרון, רגע בו טמונה הליבה של הנפש המתחבטת.
שם הסדרה - חיים אחרים - מרמז על נקודת מבטו של הגיבור שנחשף לעולם שפותח פתח לחיים אחרים, אך ניתן לקרוא אותו גם מנקודת מבטו של הצופה, הדתי והחילוני - האחרות שיש בחיים דתיים עבור החילוני והאחרות של המחול ביחס לדתי.
עוד מוקדם לקבוע לכמה לייקים הסדרה תזכה מצד הצופים. עד כה שודרו שני פרקים ופרקים נוספים עתידים לעלות פעמיים בשבוע. אם אתם מתכננים להשלים את החומר ולצפות - תתחילו מהפרק השני. לא תחמיצו שום דבר.
ולסיום, אם חשבתם שהציבור הגיע לרוויה מלראות דתיים בסלון שלו, טעיתם. בקרוב תעלה בyes הסדרה "אורים ותומים" שעוסקת בחייהם של תלמידי ישיבה תיכונית פנימייתית. זאת אמורה להיות סדרת מתח, שינוי מרענן לכשעצמו.
בעתיד הלא רחוק עוד נראה סדרה על מתנחלים. אל תגידו שלא אמרנו.
חיים אחרים, חמישי ומוצ"ש בערוץ 2