בשנת 1096 יצא לדרכו מסע הצלב הראשון מאירופה, לכיוון ירושלים. בדרכם רצחו הצלבנים והחריבו את הקהילות היהודיות בשפיירא, מגנצא ווורמייזא. הקהילה היהודית בירושלים של אותם ימים, התרכזה באזור שבין שער שכם לנחל קדרון. ביום שישי, כ"ג תמוז תתנ"ט, 15 ביולי 1099, אחרי מסע בן שלוש שנים ולאחר מצור שנמשך חמישה שבועות, הגיע מסע הצלב ליעדו. בליל ה-14 ליולי תקפו הצלבנים, ולמחרת בבוקר הצליחו הצלבנים לפרוץ העירה, לתוך השכונה היהודית.
הקהילה היהודית כולה, התאספה ברגעיה האחרונים על מנת לזעוק ולהתחנן על נפשם בפני אביהם שבשמים. לשם, לבית הכנסת המערה, הגיעו הצלבנים, סגרו אותו והבעירו בו אש. הקהילה היהודית נחרבה כולה, לפני כניסת שבת.
המחזה לפני כניסת שבת מתאר את סיפור ימיה האחרונים של הקהילה היהודית בירושלים, טרם כבשו אותה הצלבנים. לא נותר מי שיספר את הסיפור. המחזה מספר את סיפורם של רב הקהילה ובנו, בתוך הקהילה הגדולה. הוא מעביר את מערך הכוחות ביניהם, את המאבקים הסמויים והגלויים. מרד ההתבגרות יחד עם ביקורת קשה על צורת הנהגתו של האב באותם ימים קשים ואחרונים. ביקורת שהיא לא רק של נער על אביו, כי הנער הוא רק שופר לדעת הקהילה, שלא מצליחה לקבל את הנהגת הרב, אולם גם לא מצליחה ליצור בה מנהיגות חילופית.
המחזה הותיר אותי בתחושות מעורבת. הרעיון מקורי, התקופה לא מוכרת כל כך, על אף היותה משמעותית בעברו של העם היהודי. המחזה בנוי באופן מעניין ויפה, והתפאורה והמוזיקה בהחלט מחזיקות ומחזקות את הרושם והאפקט הקשה והדרמטי.
יש עוד מקום לעבודה על בשלות ההצגה, אולם התחושה שלי נגעה דווקא לכיוון אחר. מדובר בתקופה קשה, בהצגה שנוגעת בסיפור מזעזע ביותר. בתוכה יש את הסיפור הפנימי, סיפור הבן והאב, שאף הוא לא קל לעיכול וקשה להתמודדות בפני עצמו. על הסיפור הזה, הועמסו, לטעמי באופן קצת מוגזם, תתי סיפורים ואף פרשנויות נוספות, כגון עקדת יצחק ודרמות נוספות שאולי עדיף היה להמנע מהן.
איבוד מנהיגות בתקופות קשות היא סיטואציה מוכרת למדי, למרבה הצער. אמנם- וב"ה- לא נחשפנו לסיפורים דומים בעשורים האחרונים, אולם גם כאשר מדובר בדרמות קשות פחות, לא מסובך לעשות את ההעברה ולערוך השוואה בין סיפורים מוכרים לנו, לבין בסיפור המחזה לפני כניסת שבת. אני לא בטוחה שעומס התפתלויות ופרשנויות (גם אם לא אקטואליות במיוחד) מעל הבימה עצמה, מסייע לצופים בהפנמת ועיבוד הסיפור.
לפני כניסת שבת, מחזה מאת נתנאל ליפשיץ, ע"פ רעיון מקורי של חגי גלנט. במאי: בנצי פבר, שחקנים: מאיר פוריס וחגי גלנט.