עבור ראשי המועצות ביו"ש
שלום רב
המכתב הזה נכתב אליכם מתוך הנחה אופטימית שתקופת ההקפאה הנוכחית מאחורינו ושבזמן הקרוב ניתן יהיה לשוב ולבנות ביהודה ושומרון, גם אם בהיקפים מצומצמים.
מכיוון שאנחנו לא יודעים מתי תונחת על ראשינו תקופת ההקפאה הבאה, מדובר בחלון הזדמנויות שבכלל לא ברור מה רוחבו. הבניה ביו"ש בחודשים הקרובים תתקיים תחת לחץ ותודעה שייתכן ויום למחרת נקום בבוקר לגזירת הקפאה חדשה.
ההכרה בכך מחייבת אתכם כראשי המועצות לשנות את דפוסי האכלוס והבנייה בישובי יהודה ושומרון. במצב החדש שנוצר הרבה יותר קשה להשלים עם קיומן של ועדות קבלה מחמירות בישובים הקהילתיים. המשימה החשובה והדחופה של ההתנחלויות היא להתרחב ולגדול ולא יכול להיות שמסננות חברתיות יתקעו מקלות ברגלי התהליך הזה, ויפסלו משפחות שרוצות להצטרף לישובים רק מטעמים של גודל כיסוי ראש. לועדות הקבלה היישוביות יש חלק באחריות לגודלם הנוכחי של חלק מהישובים, וזו ההזדמנות להפוך אותן מועדות פליטה ושליטה לועדות קליטה. מפעל ההתיישבות ביו"ש הוא מפעל לאומי ולא פרטי וכדאי לכולנו שההתיישבות הקהילתית לא תישאר נחלתה של פלחים מצומצמים בלבד בחברה הישראלית. זה הזמן לפתוח דלתות ולהגדיל את הישובים, גם במחיר פגיעה מסוימת בסטאטוס המעמדי שלהם.
כמנהיגי ההתיישבות ביו"ש עליכם לפעול גם לגיוון הבניה. עכשיו יותר מתמיד קשה להשלים עם החלטות של ישובים מסוימים ביו"ש שלא לבנות בנייה רוויה מחשש שהדבר יביא לישוב אוכלוסיה פחות מבוססת. להחלטה של אותם ישובים לבנות רק בתים צמודי קרקע יש מחיר התיישבותי ולאומי כבד. דיור זול יותר עשוי לעבות את מספר התושבים ביו"ש, וגיוון האוכלוסייה שהוא יצור, יהיה רווח נקי של ההתיישבות.
נכון שזכותו של כל אדם לבחור אם הוא רוצה לגור בבית צמוד קרקע או בדירה, אבל עליכם כראשי מועצות מוטלת החובה לאפשר סוגים שונים של דיור ביו"ש, כדי שגם אלו שאין באפשרותם לרכוש בית עם גינה, יוכלו להיות מתנחלים.
בנו לגובה, פתחו את שערי הישובים, ורסנו את כוחן של ועדות הקבלה, כדי שלא נצטער על כך בעתיד.