שלום בעולם
בזמן ששורות אלו נכתבות, חוק התיישנות העלונים כמעט נכנס לתוקפו. עלוני השבת הופצו הפעם ביום רביעי, ערב סוכות, ואמורים היו להספיק גם לשבת, אך שלא כמו פך השמן, הנס המיוחל לא התרחש, והעלונים הספיקו בקושי עד לנטילת הלולב הראשונה.
ב"עולם קטן" החליטו "להוציא קצת את הצד השמאלני החבוי והמפוחד שלנו", כהגדרתם, או במילים אחרות: להקדיש את הגיליון לנושא שלום. התוצאה: כתבה מרכזית על "ארץ שלום", ארגון מתנחלים המבקשים לכונן יחסי שלום עם השכנים מהכפר הסמוך, ופרוייקט בשם "סוכת שלום", בו שתי דמויות, הנמצאות בדרך כלל משני עברי המתרס, הזמינו האחת את השנייה לשוחח בסוכה (מזכ"ל שלום עכשיו הזמין לסוכתו את יו"ר אם תרצו, למשל). אווירת השלום לא פסחה גם על השו"ת הסלולרי, שם נשאל הרב אבינר האם מותר לתרום דם לערבים (התשובה: כן), והאם מותר לגזול מגויים שיר או משחק דרך האינטרנט (התשובה: לא).
פטיש, מסמר
הקפאת הבנייה בשטחי יהודה ושומרון - שאמורה להסתיים היום (ראשון) בחצות - כללה, ככל הנראה, גם הקפאת עלונים. לאחר הקפאה של חודש, חזר השבת "ארץ ישראל שלנו" מן האוב עם כוחות מחודשים: העלון כולו הוקדש להקפאה, למדיניות נתניהו ולביקורים המתוכננים במוזיאון גוש קטיף.
סיום ההקפאה, בשיאו של חג הסוכות, הניב מאמר מערכת מעניין ב"יש"ע שלנו", שנראה כאילו נכתב בסדנת כתיבה יוצרת: "סוכה על פי ההלכה צריכה להיות מגורים ארעיים...גם מפעל ההתיישבות ביש"ע התחיל מסוכות קטנות, מדירות ארעי כאלה ואחרות בדרך לשוב לנחלת אבותינו..בחג הסוכות השנה - בעוד אנחנו יוצאים מחד מדירות הקבע לסוכות הארעי - נצא מאידך מהארעיות והזמניות של תקופת ההקפאה". המדור ממליץ לשלוח את המאמר ל"תחרות סיפורי אהבת ישראל" של "בראש יהודי", שם ודאי יזכה להערכה.
לטיול יצאנו
ב"מעט מן האור" החליטו לצפר את הקוראים במוסף טיולים מיוחד לקראת חול המועד. ניסיון העבר עם המוספים המיוחדים של "מעט מן האור" מלמד שאין יותר מדי מה להתרגש מן המוסף; לפני כמה שבועות, כזכור, פרסם העלון מוסף ספרים מיוחד, שלמעשה היה מוסף פרסומי של ספריית בית אל. הרעיון חזר על עצמו גם הפעם: האתרים שזכו להמלצה חמה במוסף הטיולים, היו גם - כמה מפתיע - אתרים שמפרסמים ב"מעט מן האור". ככל הנראה, לא יפי-הפריחה או קומתם התמירה של העצים היו קריטריונים להמלצות במוסף הטיולים של "מעט מן האור". בעין בלתי מזוינת ניתן היה להבחין בסימטריה שבין ההמלצות למודעות הפרסומת. פרסומת לפעילות משפחתית במזכרת בתיה, וכמה עמודים לאחר מכן - המלצה על טיול ופעילות משפחתית במזכרת בתיה; פרסומת לגן לאומי מַמְשית, שלושה עמודים אחרי המלצה חמה של כותבי העלון על ביקור במַמְשית; פרסומת לספר "ארץ המעיינות" (ספריית בית אל, כפי שניחשתם), וכמה עמודים לאחר מכן - המלצה למעיין "מתוך הספר ארץ המעיינות", וכן הלאה. באחד העמודים בעלון הופיעה פרסומת לבית הקפה "ארומה"; מוזר שלא הופיעה במוסף המלצה לטיול בין סניפיה השונים של רשת בתי הקפה.
איך אפשר לקרוא את זה?
טעויות הגהה הן מחזה נפוץ בעלוני השבת, ולעתים גם נסלח. אך כשהטעויות הללו מופיעות ב"מקורי" - עלון שמבוסס על חצאי-מאמרים ממקור ראשון, ומטרתו למשוך מנויים לעיתון - מותר לגלות קצת פחות סבלנות. השבת הופיעו כל המאמרים בעלון ללא סימני פיסוק, ממש כאילו העלון נכתב דרך אס-אם-אסים. מאמריהם של ד"ר מיכה גודמן, הרב רא"ם הכהן ואחרים, היו בלתי קריאים לחלוטין, וחבל.
גורל הגר"א
המדור "אישי ישראל" ב"שבת בשבתו" מציג, בכל שבוע, דמות שיום פטירתה חל בשבוע הקרוב. השבת, באופן חד פעמי, הוטלה על הקוראים משימה לגלות מיהו הרב המדובר, ש"נפטר בג דחול המועד סוכות תקנ"ח (1798)". היוזמה המאתגרת כשלה, ככל הנראה, משום שבעמוד האחורי של אותו עלון, בטורו הקבוע של הרב רוזן, נכתב כי "בי"ט בתשרי חל יום פטירתו של הגאון רבנו אליהו (הגר"א) מווילנא (לפני 213 שנה)" - הדמות המסתתרת בפינה "אישי ישראל". לפחות ניסיתם.
ביי משה
לאחר שבשבת שעברה נעלם שמו של העורך משה מאירסדורף מ"מעייני הישועה" - מה שגרם לנו להרים גבה - השבת שוב הופיע שמו של מאירסדורף כעורך העלון. מבולבלים, פנינו אל מאירסדורף, שאישר לנו כי עזב את עריכת "מעייני הישועה", והחל לעבוד במשרד יחסי ציבור. שיהיה בהצלחה.
לכל בית ישראל?
בעלוני חג ומועד, בדרך כלל, מופיעה בעמוד הראשון ברכת חג שמח מטעם המערכת. כיצד בחרו העלונים השונים לברך? שבתון: "חג שמח לקוראינו ולכל בית ישראל"; עולם קטן: "חג שמח לכל בית ישראל"; מצב הרוח: "מערכת מצב הרוח מאחלת לכל קוראיה ולכל בית ישראל מועדים לשמחה"; שבת שלום (בראש השנה): "שנה טובה לכל קוראינו לכל בית ישראל ולכל באי עולם"; ארץ ישראל שלנו: "חג שמח לקוראי ארץ ישראל שלנו".
לתגובות ולהדלפות: mealel@kipa.co.il