אני מודה שיש משהו קשה בלקרוא עלונים בשבת בה נחתם הדין בבית דין של מעלה. ברוח הימים הנוראים השתדלתי גם אני להדר ולקרוא את העלונים עוד טרם השבת, שחלילה לא יהפוך הסנגור לקטגור, בכל זאת יום כיפור.

הרב שהוא לא ד"ר

בשבתון הופיע השבת מאמר של כותב בשם הרב אביגדור עמיאל, שהוגדר כאיש רוח ומדען. התואר המעניין, שבדרך כלל מוצמד בשבתון לכותב עמוס ברדע, הגביר את הסקרנות. מבט בסוף המאמר גילה שמדובר במאמר מתוך הספר החדש מכתביו של הרב משה אביגדור עמיאל, שהיה רבה של תל אביב בשנות השלושים ומרבני המזרחי, אבל עם כל הרצון הטוב - לא היה מדען. הסיבה לטעות היא משום שמאמרו של הרב עמיאל הוצב היכן שבדרך כלל מוצב מאמרו של ברדע, איש הרוח והמדען, ושכח מי ששכח לשנות את התואר לרגל מאמרו של הרב עמיאל. לא מפתיע ששגיאה כזו קרתה לשבתון, שם מתהדרים כותבים רבים בשילוב רבנות עם אקדמיה, תורה עם מדע. העיקר הכוונה.

אין קצבה

היום הקדוש ביותר בשנה נתן את אותותיו בעלוני השבת, שגם השבת נקראו על רקע פיוטים וסלסולי חזנים. המוטיב החוזר ברוב העלונים היה בית המקדש: ב"מעייני הישועה" ראיינה ה"מערכת" את הרב מנחם מקובר ממכון המקדש; המאמר הפותח ב"השבת" קרא "להשיב את סדר העבודה", פלוס שני מאמרים בפנים שעסקו בנושא; אולם שיא המשיחיות נרשם ב"מעט מן האור", שם הציבו על שער העלון את שער הרחמים - השער שממנו על פי המסורת יבוא המשיח - ומעליו כותרת גדולה: "פתח לנו שער".

"עולם קטן" הקדישו את הכתבה המרכזית לנושא אהבת ה, וזימנו אל שולחן הדיונים שלושה רבנים - גושניק, ברסלבר וקוקניק. התוצאה: רב-שיח מעניין ומעורר מחשבה, שכמוהו לא נראה כבר זמן רב בעלון. גם ב"מצב הרוח" התכוננו ליום כיפור: ככל הנראה, מערכת העלון החליטה שמדור הרכילות של רז קיל לא כל כך מתאים להיקרא בתפילה שבה אנו מתוודים "על חטא שחטאנו לפניך בלשון הרע", ודאגו להשמיט את המדור בשבת זו.

המצב 100

ואם כבר מצב הרוח, לעלון הבורגני מגיע מזל טוב: שתי שנים ומאה גיליונות חלפו מאז הופיע העלון לראשונה ושינה את המושג עלון שבת. לא עוד דברי תורה או מאמרים פוליטיים במסווה של דבר תורה. הופעתו של "מצב הרוח" סימנה גבול חדש, רחוק יותר: עלון שבת הכולל מדור רכילות דתי, טורים פובליציסטיים-פוליטיים למהדרין, כאשר על תקן נחום ברנע משמש העיתונאי חגי הוברמן, וביקורת מסעדות שבועית מאת העורך, הח"כ לשעבר שאול יהלום, ורעייתו הנאמנה נאווה. תזכו לשנים רבות, אתם דווקא בסדר.


חילופי תפקידים

מה קורה במערכת מעייני הישועה? לאחר שבשתי השבתות האחרונות הופיעה הכתבה המרכזית תחת השם מערכת, השבת הופתענו לגלות שעורך העלון, מאיר מאירסדורף, שכתב במקביל גם בישע שלנו - עזב את תפקידו כעורך העלון. מה פשר העזיבה הפתאומית? האם העלון הוותיק משנה את פניו? נמשיך לעקוב.(ותודה לדוד פרוידיגר)


יוצאים מארון הקודש

על העלון החדש "בריש גלי",היוצא לאור על ידי הארגון ההומוסקסואלי "חברותא", כבר נכתב בשבוע שעבר. לא ברור כמה גבאים יסכימו להכניס את העלון לבתי כנסת, אך דבר אחד בטוח- ייסודו של עלון הומוסקסואלים דתיים, יותר ממה שהוא מלמד על מעמדם של האחרונים בחברה הציונית-דתית, הוא מלמד על מעמדם של עלוני השבת בחברה שלנו: עלוני השבת כבר מזמן אינם דפי פרשת שבוע תמימים, אלא מכשירים להפצת מסרים אידיאולוגיים. מבחינה זו אינו שונה העלון החדש מ"ארץ ישראל שלנו", "עת לדרוש", "יש"ע שלנו" ורבים אחרים.

התנצלות

יום הכיפורים אינו מכפר על עבירות שבין אדם לחברו עד שירצה את חברו. יום הכיפורים חלף הלך לו, אך שערי סליחה לא ננעלו: בשבוע שעבר כתבתי כאן על כך שעלונים החתומים על שימוש ב"תו הירוק" - המאפשר מחזור עלוני שבת במקום גניזתם - מזלזלים בגדרים ההלכתיים של התו, ומכשילים את קוראיהם. אחד העלונים שהאשמתי היה עלון "השבת" של צהר, ששמו מופיע באתר התו הירוק כמי שעדיין חתום על התו. עורך "השבת" מיהר להבהיר כי התו הוסר מן העלון לפני מספר חודשים, ואף צויין באחד העלונים, ומכאן השימוש בפסוקים שלמים שנעשה בעלון בתדירות גבוהה. "גילוי דעת" גם הם התגלו כמקפידים מאוד על הגדרים ההלכתיים של התו הירוק, ולא כפי שכתבתי כאן בשבוע שעבר. עם שני העלונים הסליחה. שנה טובה.


ואם גם אתם רוצים לעדכן אותנו:
mealel@kipa.co.il