לאחר שהעולם האקדמי כבר מתמודד זה שנים עם שאלות של אתיקה במקצועות שונים כמו רפואית ועיתונאית, קורס חדש יציע למשפטניות דתיות, התמודדות הלכתית עם דילמות וסיטואציות איתן הן נפגשות בעבודתן. הקורס, הנלמד במכללת "שערי משפט", מתמודד עם שאלות עקרוניות, כמו ההיתר לאישה לשמש בתפקידים ציבוריים (ואף כשופטת), בעיית צניעות בייצוג לקוח בבית המשפט או האם מותר לעורכי דין דתיים לייצג לקוחות שאינם פונים לדין תורה ובכך מעודדים אותם שלא ללכת לדין תורה בניגוד לעמדת ההלכה?
בשיחה לכיפה מסבירה יוזמת הקורס וראש המדרשה במכללה, הרבנית ד"ר לאה ויזל, כי מאחורי היוזמה עומדת השאיפה "להעלות סוגיות רלוונטיות למשפטניות דתיות, גם כמי שעוסקות במקצוע משפטי וגם לנושאים הקשורים במעמד האישה בסביבה שכזו". לדבריה הרעיון צמח מהשטח במהלך שנת הלימודים. "לא לכל שאלה יש תשובה, לא תמיד ישנם פתרונות, לא תמיד הפתרונות נוחים - אך לדעתי חלה עלינו חובה להתמודד עם הסוגיות הללו", מסבירה ויזל.
שלא יהיה עו"ד ויהודי בחלקים שונים
"פעמים רבות בשטח אנו עשויים לעבור על איסורי תורה שאיננו מודעים להם כלל, או לחילופין נמנעים מלהתמודד עם מטלות מסוימות בשל חשש לעבור על איסורי תורה כאשר בפועל אין לדבר בסיס. אין לי ספק שקורס מסוג זה היה מסייע לציבור שלנו להשתלב בכל תחומי העבודה: תקשורת, משפט, כלכלה ועוד ללא חשש", היא מוסיפה.
לא רק השאלות ההלכתיות יעמדו על סדר יומו של הקורס, כי אם גם האתגרים האישיים. "כיצד מגדלים משפחה נוכח שעות לחוצות וסביבה כה קרייריסטית? איך מתמודדים עם נשיאה בתפקיד ציבורי, בכיר יותר או פחות, במערכת המשפטית? שיהיה ברור, אני מוצאת את השילוב הזה כזכות שאיננה ברורה מאליה, אך אני מתיימרת ליצור את הגשר והקשר בין הזהות היהודית לזו המקצועית", אומרת ויזל ומדגישה כי הקורס שואף לכך שלא תהיה מציאות בה אדם לא יהיה בעל פיצול אישיות - "עורך דין ויהודי בחלקים שונים".
שותפים לעיצוב דמותה הלאומית של המדינה
מוריה אלבז, סטודנטית למשפטים במכללה, מתארת את האתגרים הצפויים לה בעתידה המקצועי. "עורכי דין נוטים להמליץ על בית הדין לענייני משפחה על פני בית הדין הרבני לאישה המבקשת להתגרש, זאת משום שמקובל לחשוב שבית הדין הרבני נוטה לקבל את עמדת הגבר במחלוקת. כעורכת דין דתיה אני עומדת בפני דילמה מוסרית והלכתית קשה: מצד אחד על פי ההלכה מלכתחילה עלי לעודד את האישה לבקש דין תורה, מצד שני ברור שזה אינו תואם את האינטרס של האישה כך לפחות על פי הסטטיסטיקה", מספרת אלבז.
"רבים מבני הציבור הדתי לומדים משפטים על מנת להכשיר את עצמם לשמש כעורכי דין ולהיות שותפים בעיצוב הדמות הלאומית של מדינת ישראל", מוסיף הרב אביחי קצין, העומד בראש בית המדרש במכללה. לדבריו, "חשוב מאד לתת להם את הכלים להתמודדות חשובה זו, הן לבנים שביניהם והן לבנות".