"תפילת הדרך"

ההרכב, החוגג כבר חמש שנים להיווסדו, הוקם על ידי אודהליה ברלין [בתו של המוסיקאי משה (מוסא) ברלין] כהגשמת חלומה האישי ליצור הרכב יוצר של נשים. ההרכב מונה שש בנות אשר הגיעו ממקומות שונים במובן המוסיקלי, הגיאוגרפי והאישי, מה שתרם לגיוון הסגנוני, וניתן למצוא השפעות מוסיקליות שונות החל מקלאסי, ג'אז, אתני וכלייזמר.

קרן (חליל צד): "אודהליה הכירה כל אחת מאיתנו כאשר רובנו לא ממש הכרנו אחת את השניה. התחלנו למעשה בחזרות, להפגש כל שבוע ולנגן. כל אחת הביאה את המוסיקה שהיא כותבת, והעלינו רעיונות לשירים וניגונים קיימים שנרצה ליצור להם עיבודים מקוריים משלנו. עם התגבשות ההרכב התחלנו בהופעות".

ההרכב מבצע שירים מקוריים לצד שירים מוכרים בעיבודים חדשים, ניתן למצוא ניגון כלייזמר אינסטרומנטלי לצד שירים של משוררות גדולות כמו לאה גולדברג ודליה רביקוביץ, וכמובן שירים שבנות ההרכב כתבו והלחינו, כמו השיר "עכשיו עם הרוח" של הדס שחם (גיטרות): "השיר מתאר חוויית חיים פשוטה, חוויה של ניסיון להתמודד עם התסכול שמגיע מהשחיקה שבשגרה. הניסיון להתמודד עם הציפייה הקיימת תמיד - להתרחשות מעוררת, להשראה. הראייה הכפולה הזו - מצד אחד לחוש את התסכול, ומצד שני היכולת לומר לעצמי - יש גדלות ביכולת ההשהייה, ביכולת לא להזדקק לסערה כל הזמן, במתינות של החיים - החוויה הכפולה הזו הולידה את השיר הזה".

קרן: "אני חושבת שהגיוון בכל מיני תחומים מוסיקלים וחוץ-מוסיקלים שיוצרים יחד שלם מאוד מעניין, כתיבת הטקסטים, ההלחנה, בחירת טקסטים, גווני הקולות השונים כיון שאין זמרת אחת אלא כולן שרות יחד או לחוד, עיבודים מעניינים לשירים, האישיות של כל אחת שיוצרת את השלם".

רחלי: "זה לפעמים מאוד מתסכל אותי, כי אני מרגישה שזה תוקע אותנו בנישה קטנה, וזו אחת הסיבות לכך שההרכב לא פורץ כמו שהרכב כל כך איכותי ובעל רמה מוסיקלית גבוהה ומקורית היה צריך לפרוץ, וזה חבל. זו עוד התמודדות לא פשוטה עם הלכה בחיים. מצד שני, אני חושבת שלפעמים קהל של נשים יכול להפתח ואז יש אנרגיות גדולות ושמחה".

קרן: "יש משהו בעיני כאשה דתית שמופיעה לפני נשים בלבד שיוצר תחושה יותר חופשית בהתנהלות שלך על הבמה. קהל רק של נשים לעומת קהל מעורב זו חוויה שונה גם מבחינת תחושותיי כמבצעת וגם בסוג הדינימיקה שנוצרת עם הקהל. הקהל מגיב סך הכל בשמחה, ודי נהנה..".