כעת, על הרבנות באשדוד להסמיך רב אחר מטעמה שיאשר את מתן תעודת הכשרות לקונדיטוריה "פנינה פאי", אחרת יועבר הטיפול בנושא לרבנות הראשית לישראל.
"נושא האמונה אינו קריטריון לכשרות" אמרו השופטים בפסיקתם.
הרב שיינין, שעמד בסירובו, הוזמן למספר דיונים בבית המשפט, האחרון בהם בגין ביזיון בית המשפט, לאחר שלא התרצה לתת את תעודת הכשרות כפי שהוחלט בבית המשפט לפני חצי שנה. הרב הציב דרישה לפיקוח אינטנסיבי יותר על המקום, ונענה על ידי השופטים בשלילה. לאור זאת, החליט הרב שלא להעניק את תעודת הכשרות, למרות החלטת בית המשפט.
הרב שיינין טוען כי לא יתקפל בסוגיות הלכתיות גם מול בג"ץ, וכי היהודים המשיחיים הם נוצרים לכל דבר גם על פי פסיקות בג"ץ בעבר. מכאן, שעניין האמונה מהווה שיקול ענייני לטענתו, שכן אם מדובר במי שמוכר כגוי ישנה השפעה הלכתית טכנית על כשרות המוצרים.
שופטי בית המשפט העליון, אשר קיבלו את עתירתה של בעלת הקונדיטוריה פנינה קונפורטי אמרו: "במקרה שלפנינו מעוררת התנהלותן של המועצה הרבנית והמועצה באשדוד תחושה קשה, בלשון המעטה. מהתנהלות זו עולה כי ככל שהדבר תלוי בהן, רק מי שהינו יהודי יזכה לקבל את תעודת הכשרות הנכספת. התנהלות זו היא בלתי סבירה ובלתי מידתית ולא ניתן לתת לה יד".
פסיקת בג"ץ עוררה כבר בעבר תגובות נזעמות. הראשון לציון, הרב עמאר, התבטא כנגד פסיקת הבג"ץ. אף היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הגיב על הפסיקה ואמר כי היא פוגעת בחופש הדת של הרב המקומי ושל ציבור שומרי הכשרות, ואף עלולה להביא לצריכת מזון לא כשר על ידי שומרי הכשרות. ולמרות זאת פסיקת בג"ץ לא שונתה.
מלשכתו של הרב הראשי יונה מצגר נמסר לכיפה, כי "מועצת הרבנות הראשית לישראל קראה בישיבתה האחרונה לחברי המועצה, לפעול בקרב חברי הכנסת על מנת להגביל את אפשרות השיפוט של שופטי בג"ץ בנושאים הקשורים לדת." עוד נמסר, כי כל עוד הכדור בידיה של המועצה באשדוד, לא מעוניינים בלשכת הרב הראשי להרחיב בנושא.
"לי יש עיקרון מנחה" אמר לכיפה הרב רצון ערוסי, רבה הראשי של קרית אונו. "אין רשות נוגעת בחברתה. הרבנות נועדה לקבוע קנה מידה של כשרות, הבג"ץ לחלוטין לא נועד לקבוע קנה מידה של כשרות, ביטחון או פוליטיקה. אלא רק אם יש חריגה מסוימת או פגיעה בצדק הטבעי וזאת אני אומר כמשפטן. אם מועצת העיר סמכה את ידיה על רב עיר וקובעת שהוא פעל נכון בענייני הכשרות, אז אותו רב הוא הסמכות לקבוע מה כשר. הבג"ץ לא יכול לקבוע מבחינה מהותית מה כשר, ואם הוא עשה כך - הוא זה החורג מסמכותו. מנגד, לרבנות כמובן אסור להתנכל, אבל בענייני כשרות היא המוסד הריבוני".