"בכוחו של ניגון להוציא את האדם מהבוץ העמוק ביותר, נגינה מגביהה ממהות למהות" (בעל התניא) במילים אלו פותח פרופ' אנדרה היידו ביחד עם חברי האנסמבל האומן ח"יאת המסע מוזיקאלי בעקבותיו של הניגון החסידי, או ליתר דיוק ניגוני חסידות חב"ד.
|
|
"קולמוס הנפש" הוא מופע מוזיקאלי-תיאטרלי שהועלה בפסטיבל ישראל 2004. בימים אלו יצא אלבום על פי אותו מופע ייחודי בלייבל חדש של האוניברסיטה העברית. האלבום, יחד עם הספרון המצורף, מסביר בפרטי פרטים אודות הניגונים השונים, משמעותם וייעודם. לצד הסבר לעיבוד העכשווי שהקנו לו חברי האנסמבל.
פרופ' אנדרה היידו, חתן פרס ישראל למוזיקה, קיבץ סביבו חבורה של תלמידים שכל אחד מהם בפני עצמו הוא מעבד, מלחין וקומפוזיטור. שילובם ביחד יצר מיקס תרבויות מגוון ומעניין בין דתיים, חילונים, אשכנזים, ספרדים.
התוצאה הסופית, מרתקת ומסקרנת. השותפים לפרויקט מפרקים, מעבדים, מגישים ומאלתרים את הניגונים המוכרים ויוצרים יצירה אומנותית כמעט אוונגרדית, אך גם מאוד עכשווית. האלבום איננו מוזיקה פופולארית, אך הוא ללא ספק מסמך נדיר וחד פעמי שככל הנראה עוד יזכה להכלל בדפי ההיסטוריה המוזיקאלית של עמנו.
המופע עצמו הוא כמובן השיא. על הבמה את חברי האנסמבל ופרופ' היידו מבצעים ומאלתרים בהנאה גדולה. הניגון היחידי שמבוצע בלי תוספות או עיבוד הוא הניגון המוכר "ארבע בבות" השייך לר' שניאור זלמן מילאדי, אותו שרים חברי הקבוצה בדבקות ובאותנטיות, ממש כאילו היו חסדי חב"ד. מנגד, בניגון "אך דו", ניגון שמחה חב"די שהבהרותיו חסרות המשמעות נשמרו בקפדנות ע"י חסידי חב"ד לאורך השנים, זוכה לעיבוד ג'אזי. איתן קירש בעזרת הקונטרבס והקולות הופך את הניגון ליצירת אומנות ייחודית, שמצליחה להדהד בראשו של הקהל גם אחרי שהוא עוזב את האולם.
יצרה נוספת ומרתקת של האנסמבל והיידו היא "מגדל הפורח באוויר" משניות מולחנות שהלחין פרופ' היידו במהלך השנים.
"קולמוס הנפש", אנסמבל האומן ח"י. בהוצאת המרכז לחקר המוסיקה היהודית האוניברסיטה העברית, ירושלים