שלום וברכה! אם רגש הוא דבר סוביקטיבי, יוצא בעצם שאינני יכול לבקר כל התנהגות והרגשה "מופרזת" בעיניי אצל הזולת. שהרי כך הוא חווה את המציאות- אלו המשקפיים שלו, כך הוא מפענח הקלטות. א"כ איך אוכל לבא לעזרתו במידה ואני שם לב לרגשות "מופרזים" חוזרים ונשנים , הנובעים לדוגמא מתפיסת "עצמי" מוטעת וכדו'. בברכה ותודה
תשובה
שלום רב,
קשה לענות על נושא עקרוני בקצרה. אכן רגש הוא סובייקטיבי, ואלו המשקפיים שלו. אבל עדיין יתכן שגם הזולת חווה את עצמו כ"מפריז", ואולי גם הוא סובל מכך, לכן חשוב לשקף לו מה אתה מרגיש וחושב, לא מנקודת מוצא של "ביקורת"- למרות שגם לבקר מותר- אלא מנקודת מוצא של מי שרוצה להבין ולעזור.
למרות שהתחום הרגשי הוא סובייקטיבי, אבל הקשר החברתי והבין-אישי הוא חשוב, ולרוב האנשים חשוב ואיכפת כיצד הם נראים בעיני הזולת. לכן ברגישות ניתן לפתוח את הנושא ולדבר על כך איתו.
בהצלחה.