"יש ב"קולך" רבניות גדולות, נשים חכמניות בזכות עצמן ובנות תלמידי חכמים. אבל הן ערכו כנס שסוקר בתקשורת הכללית, והכנס הזה היה בגדר בוקס בבטן תרתי משמע", פתחה הרבנית מזרחי את מסכת טיעוניה. הרבנית ציטטה את אחת הרבניות בכנס קולך שאמרה "שלא צריך כל כך הרבה ילדים. יש כזו אופציה הלכתית". בתגובה לאמירה הזאת אמרה הרבנית ימימה שמדובר בראייה צרה וקטנונית: "במקום לעשות מנעי קולך היא אמרה "מנעי ילודה". עד כדי כך את מזלזלת בנו? האם איננו מודעות לקיומה של האופציה ההלכתית? לדבר על מניעת ילודה זו תרבות אנשים חטאים. תרבות של הסתפקות במועט שבמועט. ראייה צרה וקטנונית"
הרבנית ימימה לאורך כל הדרשה ציינה כמה פעמים את הידע התורני הרב שיש לנשות ארגון קולך אבל עם זאת האשימה אותן בחוסר רלבנטיות: "אינני מגנה את נשי "קולך" לגופן. בנות תלמידי חכמים, ובידע התורני שלהן אפשר רק להתקנא. את קולן אני מגנה, כי הן עורכות כנס נשים. כמה עיני נשים נשואות לכנס שירומם אותן! אך מה הקול המבשר שהבאתן לנו משם? בשורה פמיניסטית מארצות הברית של שנות החמישים על מניעת ילודה. בתור אמא עובדת, בואכה החופש הגדול, זה מה שיש לך לומר לי? בתור אמא עובדת בואכה החופש הגדול, בסדר היום העמוס שלי, הדבר האחרון שמעניין אותי הוא מתי אלך לקרוא בתורה בפני מניין גברים. מעניין אותי שיעודדו ויעצימו אותו כאמא, ומדוע אינכן מסוגלות לתת לי חיזוק רלבנטי? התחילו להיות רלבנטיות, נשות "קולך". איפה אתן חיות."
בהמשך טענה הרבנית ימימה כי קולך ממיסות את לבב הנשים היולדות: "כיצד אתן שמות גדרות לצאנכן לפני ערים לטפכן? מה פתאום אתן חושבות על הפרנסה, והגדרות בילודה, לפני שאתן חושבות על הטף? לָמָּה תְנִיאוּן אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל? כך שואל משה את שבטי ראובן וגד, וכך אני שואלת את נשות "קולך": מי נתן לכן את הזכות להפחיד ולהרתיע ולהמיס את לבבות הנשים היולדות? מי נתן לכן את הזכות לתת לנו בוקס בבטן? אני חושבת על כל הנשים ששבו הביתה מהכנס של "קולך", הביטו ב- 2.8 הטעויות שבהביאו לעולם וחשבו "שיואו, ולחשוב שיכולתי לחסוך לעצמי את הבלגן הזה". כן, זו תיפלות. רוצות להניח תפילין? לבריאות - רק המחשבה צריכה להיות קודמת. לא המניעה. ו-כן. ודאי שאמרתן תורה. לא אמרתן מילה שסתרה לתורה. כל מילה היתה תורה צרופה, וכל כך לא רלבנטית."
לקראת הסוף אמרה הרבנית ימימה כי בדורנו "עידוד ליולדות הוא העיקר" ואילו מניעת ילודה "מרוב תרבותיות" זו תרבות אנשים חטאים: "הכי חשוב לי לומר לנשים החכמניות הללו: אתן עצמכן לא נמנעתן מללדת. לכל אחת מכן משפחה מפוארת. למה, לדעתך, את יכולה גם ללדת, גם ללמד תורה, גם לעבוד, גם להרצות - ולומר לי להפחית מכוחי שלי? הראי לי כיצד גם אני יכולה להיות כמוך, ואף יותר ממך - ולא פחות! כי הדרך של היהדות היא לצפות; להכי הרבה. להכי טוב. להכי יקר. להכי-הכי! ואילו לא לצפות למקסימום מרוב תרבותיות, מרוב סדר, זה תרבות אנשים חטאים. ומדוע יקצוף האלקים על קולך?.. כי המילה "קול" מיוחסת בנביא לאשה יולדת. כְּמוֹ הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת תָּחִיל תִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ. אל תשתיקו אל הקול הזה. מנעי, מנעי, מנעי - "קולך"; לא ילודה. לא עידוד ילודה ביקשתי, כי אם עידוד ליולדות. וזה העיקר בדור הזה."