חלש

שלום רב אני חייל משוחרר מזה כ5 חודשים ואני לא מצליח למצוא את עצמי כל כך בחיים. אני מרגיש ממש חלש מבחינת המידות, נמשך לאדמה ולעצלות ופחות לעשיה, נמשך - אבל לא מרגיש עם זה טוב. ממש לא. אני רוצה לרצות. רוצה לרצות ללמוד תורה יותר, להיות אידיאליסט יותר וחומרי פחות, להצליח לשרוד בתנאים לא טובים , להתפלל כראוי. ללמוד לתואר ראשון.. אני רוצה לרצות אבל מוצא את עצמי יום אחרי יום ממשיך בזרם הריקני והגיהנומי הזה של ה'נוחות' בבית אבא. איך מדליקים את הניצוץ של האש שבערה בנעורים מדי פעם אבל כבתה לנוכח העולם (הסובייקטיבי) המאכזב, הפינוקים שהורגלתי אליהם, וחוסר היכולת סיבולת שלי? אני מרגיש ממש חלש ביכולת התמודדות שלי. האם יש טריק? כי לומר 'להתחיל' כבר ניסיתי כמה פעמים ואני חלש מלהמשיך, אני פשוט לא מצליח להתמיד.. אשמח לעיצה או שניים..

תשובה

שלום לך חמישה חודשים זה לא זמן קצר ולבד ניסית כבר די. אתה בגיל שמאד יכול להפיק תועלת מקבלת עזרה מקצועית. גם הכמיהות שלך מוכיחות שיש בך הרצון. ורצון פעמים רבות מוליד יכולת. אם אינך יודע לאן לפנות, פנה למכון שילה ויעזרו לך. בברכה נחמה קירשנבאום, מכון שילה