את נתי שיינפלד, הבעלים של, פגשנו בכניסה למסעדה. חנוט בחולצה תכולה, בלונדיני עם עיניים טובות ומחייכות, הן משוטטות מהר, סורקות את הבאים בשערי המסעדה, קורצות, שוחקות, מלטפות. משהו פולני בהתנהגות האצילית של האיש המיוחד הזה, הוא רוכן ליד כל שולחן, יורה מילה טובה, נגיעה אישית, התייחסות.
"אחרי שהשתחררתי מהצבא" הוא אומר לנו ברגע של נחת "רציתי לעשות שלושה דברים: לעשות הרבה חסד, הרבה מצוות והרבה כסף!" כשאנו שומעים ברקע את נוער כפר ורדים גלוי הראש חוסה בצילה של מסעדת שיינפלד ומוצא בה בית ובמה ליצירה, כשאנו רואים איך הם ניגשים אליו וממתיקים עמו סוד, איך הם מגלים את אוזנו של הקצין המשוחרר שחזר בתשובה ופורטים בעצמה על מיתר עמוק ומחבר, אנו מבינים שנקלענו לזירת התרחשות מרתקת. משהו בחזון הזה קורם עור וגידים. תוסיפו לזה חרדים עטורי זקנים ופאות שיושבים באותה מסעדה ממש לצד אתיאיסטיים שוחרי שלום, תוסיפו את מיקום המסעדה במתחם יד ביד - המיועד לבעלי מוגבלויות ונגישות המסעדה לנכים, תוסיפו את ההקפדה היתירה בכשרות המסעדה וציורי שמן מדיפי קדושה שמעטרים את הקירות החמים וקיבלתם תמהיל מיוחד של גוף ונשמה, חומר ורוח, אוכל וחזון, פעימה יהודית בגליל.
מסעדת שיינפלד אינה המסעדה החלבית שהכרתם. לא תמצאו שם סלט יווני או גבינת חלומי מטוגנת, לא דג מצופה בפרורי לחם וציפס ואף לא קפה שחור קונבנציונאלי. מישהו שם במסעדה החליט להכיר לתושבי הצפון בפריפריה (הרי כל מה שמחוץ למדינת ת"א זה פריפריה...) סטייל אחר לגמרי. הושקעה שם מחשבה קולינארית מדוקדקת והמנות המוגשות בהחלט מפתיעות את חוש הטעם. תוכלו לפגוש שם למנת פתיחה קרפציו סלומון וגלילת טונה אדומה, למנה עיקרית תופתעו לגלות לזנייה ספינאצי עשירה באגוזים, גבינות, תרד ספרדי ועלי סלק כמו גם פילה מושט, לא שגרתי, על פירה בטטות ותפוחי אדמה.
אפילו הקינוחים אצל שיינפלד חורגים לגמרי מן השבלונה המוכרת, רביולי מתוק במילוי חלווה ופירות יער, בננות עטופות בעלי פילו, דבש, לימון ואגוזים, מוגשות ברוטב אנגלז קלאסי ועוד מנות ייחודיות נוספות שרק שם ניתן לפגוש. המנות מוגשות באסטטיות ראויה לשבח ובכלים נאים המרחיבים דעת העיצוב הסביבתי בטוב טעם מותאם לאוויר ולמקום. המחירים סבירים, אם כי לא מדובר בתעריפי סטקייה, לצורך הדוגמא מנה עיקרית נעה בין 40 ל80 ₪ וארוחת בוקר זוגית עולה 98 ₪ ישנן גם אופציות עסקיות וארוחות ילדים. המסעדה נושאת תעודת הכשר למהדרין וממוקמת בלב פסטורליה גלילית במתחם יד ביד בכפר ורדים הסמוך למעלות אם כי לא על אם הדרך, כך שהמבקש לבוא בשערי המסעדה צריך לשים פעמיו באופן מכוון אל המקום הזה.
לקראת סיום ביקורנו, כשהירח מבליח קווי אור קלושים וצינה גלילית חורשת בגבנו, אנו שומעים מנתי על הביקור הראשון שלו בבית הכנסת (אז קונסרבטיבי) בכפר ורדים,לפני כשש שנים, כשהתלבטויות אוכלות אותו אם להשתקע במקום המורכב הזה. הוא רואה זוג כיפות מתנדנדות למול ספר עב כרס הוא משתף אותם בלבטיו הכנים והם מסתערים עליו בלי להתבלבל "תבוא, תבוא! אתה העשירי למניין, אנחנו חייבים אותך פה!" הם צולפים בו ופורטים בעצמה בשורשים אידיאליסטיים חשופים. היום יש כבר ארבעים משפחות דתיות, עירוב, בית כנסת אורתודוקסי ומסעדה כשרה למהדרין. קידוש במקום סעודה ממש.
כשאנו נפרדים מחלקת האלוקים הקטנה של שיינפלד מלווים אותנו ניגונים של הנוער המקומי הם שרים שלמה ארצי לתרועת הקהל האוהד, בכל מוצ"ש, סמך לחצות, הם מתחילים לנגן צלילים גליליים ויוצרים חיבורים מפעימים. עם קוקטיל תווים צבעים וטעמים אנו פוסעים בין עצי הזית הצעירים ונפרדים מפיסת חיים פועמת ומחוויה קולינארית הטובלת בירוק ובלבה נשמה.