מכון שילה שלום רב,
יש לי חבר שהוא ממש חבר נפש שלי ואני ממש אוהב אותו ואכפת לי ממנו מאוד מאוד.
שנינו למדנו במסגרת ממלכתית דתית, הוא בחור דתי שמקפיד להתפלל שלוש תפילות ביום הוא אוהב את הדת ולא מתבייש בא לא סתם "חילוני עם כיפה" הוא דתי באמת וכך גם אני
זה מכבר הוא התגייס לצבא מבלי ללכת לאף מסגרת תורנית קדם צבאית כל שהיא מסיבות כאלו ואחרות.
מאז שהוא התגייס אני מפשוט מרגיש איך הכיפה "יורדת" לו מהראש לאט לאט אני רואה איך הוא "מתקרר" (המסגרת הצבאית היא קשה מאוד מבחינה תורנית וזה ידוע לכל) אני פשוט אובד עצות כי כ"כ חבל לי עליו אני אוהב אותו ופוחד לאבד אותו, הייתי רוצה לדעת מה אני יכול לעשות כדי להצליח להחזיק אותו עם הראש מעל המיים לפני שהוא ישקע לגמרי, אך אני חושש מצד שני שאם אני אטיף לו מוסר כל הזמן לא יהיה לו חשק לבלות בחברתי בכל זאת הוא מחפש בי חבר קרוב ולא משגיח רוחני. לכן אני פשוט לא יודע מה לעשות אם בכלל ואם כן אז איך. זה דחוף לי מאוד לפני כי הוא עדיין לא נפל לגמרי.
(ראיתי ששמישו שאל פה שאלה דומה ב"שאל את הרב" והרב שענה אמר שזה לא תפקיד החבר ויש לגשת לרב שמכיר אותו שיעשה את העבודה, אבל אני מכיר את החבר שלי והוא לא ילך לאף רב, אני יודע שרק אני היחידי שעדיין יכול להציל את המצב לפני שהוא שיהיה מאוחר מידי)
גם אני פניתי ל"שאל את הרב" אך קיבלתי תשובה לא מספקת כ"כ:
תוכן התשובה
"שלום
תחבק אותו חזק,חיבוק אמיץ, טלפן אליו הרבה , שלח לא אסמאס משעשעים, עודד אותו, סע איתו לטיולים ושיעורים, רק כך תוכל לשחיקה המלווה אותו.
ברכה והצלחה
התשובה התקבלה מהרב איתן זן-בר
בתאריך כ"א אב ה'תשס"ח "
אשמח לקבל יעוץ מה לעשות, לפי שיהיה מאוחר מידי חס ושלום!
תודה רבה,
משה.
תשובה
שלום רב,
האיכפתיות והדאגה שלך כחבר היא חשובה, אבל אכן כחבר, היכולת להשפיע לטוב ולרע היא מוגבלת. בסופו של דבר כל אדם אחראי על מעשיו וגורלו, וצריך לסמוך על הכוחות של החבר שלך להיות מודע למה שקורה ולשלוט על התנהגותו. לתשומת לבך, גם כאשר בהשפעת מסגרת צבאית יש ירידה, רבים וטובים מתחזקים בהמשך החיים, ולעתים גם ירידה היא לצורך עלייה ולאו דווקא שקיעה. הדאגה שלך אולי מוצדקת, אבל גם קצת מוגזמת,ותנסה לא להיכנס לבהלה.
תנסה לדבר איתו בגלוי על הדאגה שלך, לשאול אותו מה יכול לעזור לו, ובמה אתה יכול לעזור, אם בכלל.
בהצלחה.