אנחנו מרבים להתלונן ומדברים בעוז נגד "העידן הרב-ערוצי", העובדה שבכל לחיצה צנועה על השלט (בתמורה לתשלום לא כל-כך צנוע) מופיע למולנו מגוון של עשרות ערוצים, מלחיצה ומעסיקה רבים. המדינה שעד כה סיפקה שידור אנלוגי מצומצם מאוד ובאיכות לא גבוהה, החלה לשווק חבילה מצומצמת של חמישה ערוצים דיגיטליים בלבד (1, 2, 10, 33 ו-99) בעלות של תשלום חד-פעמי בלבד. בשבועות הקרובים אני מבקש לעמוד על מה שיש לערוצי הנישה להציע- אותם ערוצים שהם תולדה של העידן הרב-ערוצי ואמורים להביא גוון יותר איכותי, אמורים להוות את הדובדבן המתוק שמעל הקצפת הבוצית משהו. בדיקה משווה מגלה שהם לא תמיד עושים את העבודה- השבוע: חינוכית 23.
חינוכית 23
חינוכית 23 אמורה להיות סמל לטלוויזיה אחרת, "איכות היא לא מילה גסה" הסיסמה שם, אך האם כך זה באמת? מערכת יחסי הציבור הכושלת של הערוץ מקשה את הכתיבה עליו ומעקב אחרי לוח השידורים מגלה תנודות רציניות באיכות. לצד הרפרטואר הקלאסי לילדים שמשודר גם בערוץ 1, והוא ללא ספק האלטרנטיבה הטובה ביותר בתחום, מבקש הערוץ לבנות גם רפרטואר בוגר-אינטלקטואלי וזה לא תמיד מצליח לו.
המגזינים של הערוץ: "המועדון" (א-ה; 8:00, 12:00, 18:45) שמיועד במקור לפנסיונרים ו"רפואה שלמה" (א-ה, 9:00) העוסק ברפואה; הם גרסת אייטיז למגזינים המתחרים בשידור המסחרי, אותו דבר רק בקצב איטי יותר ותפאורה מיושנת. גם אם התכנים טובים, ובמקרה של "המועדון" ייחודיים, הרי שהאריזה הכוללת ובעיקר הקצב מקשים שלא לזפזפ.
"חסר תקדים" (ה, 21:25; ובש.ח בערוץ 2: ה, 17:30) היא כבר באמת חסרת תקדים יותר: מדובר ברעיון מצויין העוקב שבוע אחרי שבוע בפסיקות החשובות ויוצאות הדופן של בג"ץ במטרה לעורר סביבן דיון ציבורי. מומלץ מאוד גם אם האווירה היא לפעמים מאולצת מדי, שלא לומר חד-מימדית.
"טיולים בעקבות מלחינים" (מפוזר לאורך השבוע בשידורים חוזרים) היא יצירה עבשה ומפוהקת שלא ברור למי היא נועדה בדיוק- קונצרט זה לא, מסע עולמי זה גם לא ממש; אולי את חובבי הז'אנר (כל השלושה) זה מעניין אבל לא ממש לציבור הרחב. בתור חובב מוזיקה קלאסית לא מצאתי בסדרה (המיובאת, איך לא?) עניין, ואני לא ממליץ.
"מסביב לעולם ב-80 גנים" (מפוזר לאורך השבוע), בנוי בערך על אותו ההיגיון ומשמים בערך באותה ממידה; גם הפעם לחובבי הז'אנר (יש שלושה?).
אל מדור הלייף-סטייל מצטרפת גם הסדרה "תענוגות החיים" (ב, 20:15; ג, 10:30, 19:45) שעוסקת איך לא בתענוגות החיים. השבוע תעקוב הסדרה אחרי הבהלה ליהלומים בעקבות סיפורו של לורנס גראף.
"כיצד תעצבו את גופכם" (א, 20:15; ב, 18:20) היא תכנית אימונים קלאסית מהסוג שהיה רווח מאוד בכל הערוצים פעם. היא סובלת מבעיות הצניעות הבסיסיות של הז'אנר וכדרך הטבע לא יכולה להוות תחליף אמיתי לספורט ממש.
"שוונג" (א-ה, 16:00) הוא מגזין מקורי לנוער שעשוי דווקא בכלל לא רע ומעלה לדיון תכנים אמיתיים, מעניינים ולמרבה הפלא גם צנועים מתוחכמים יחסית. הבעיה היא בניסיונות החיקוי המגוחכים כדי להיות יותר קוליים, בחוסר הרלוונטיות- דהיינו חוסר הקשר לאקטואליה היום-יומית, ושוב במחדל המשווע בפרסום- מי בכלל שמע על התכנית הזו?
"עושים סדר חדש" (א-ה; 11:00, 17:55, 20:40; ש.ח בערוץ 2; א-ה, 17:30) גם היא אופרה אחרת- תכנית אקטואליה בקצב שפוי, עם הגשה מתונה, נכונה ומדויקת ועיסוק בנושאים הנכונים. אין ספק- מדובר באחת התוכניות הטובות על מסך הטלוויזיה שלנו וההחלטה לשדר אותה בערוץ 2 היא יותר מנכונה.
גם "עוד משפחה וחצי" (לאורך השבוע בערוץ; ש.ח בערוץ 2, א-ה 14:30) עלייה כבר המלצתי בעבר, היא סידרה איכותית, יוצאת דופן, מרתקת ואחת היחידות המאפשרת צפייה משפחתית פרודוקטיבית.
"תרבות רחוב" (א, 10:00, 21:25) של טל גורדון המסקרת מהשטח אירועי תרבות ופנאי בישראל נחשבת גם היא לאחד מדגליו של הערוץ. אני מסוייג בקשר אליה- לפעמים היא מרתקת אבל לא פעם היא נופלת לתהומות השיממון.
"חוצה ישראל" (מפוזר לאורך השבוע, ובש.ח בערוץ 2) עם רינו צרור משתייכת לז'אנר הראיונות האישיים. בכל תכנית מראיין צרור אישיות מפתח בחברה הישראלית למשך חצי שעה. התוצאה איך לומר לא אחידה: צפיתי בראיון שערך צרור עם הבשלנית שרי אנסקי, הדינמיקה שאפה לאפס והתוצאה הייתה מאולצת במידה רבה; פרקים אחרים היו מוצלחים הרבה יותר.
"כיצד עובד הזיכרון" (ב, 22:45) הוא סרט תעודה העוקב אחרי התפתחותו והתבלותו של הזיכרון האנושי; מעניין אם כי משתייך לדור הישן.
למחרת ישודר סרט התעודה "איך לשפר את הזיכרון" (ג, 22:15) שתכניו ומאפייניו זהים.
"זרקור" (ב, 22:15; ג, 9:30) הוא פאנל דיונים בהנחיית גל גבאי שיכול ומתרומם לעיתים לגבהים מדהימים, בלי דמגוגיה, בלי עילגות ועם הרבה מאוד סטייל. הפרק השבוע יעסוק גם הוא בזיכרון האנושי.
אם כן לסיכום ניתן לומר שחינוכית 23 מציגה אולי לוח שידורים אבל הוא ממש לא עקבי. אותה בעיה ממנה סובל ערוץ 1 נדבקה גם באחות הקטנה- יש כאן חוסר עקביות משגע, כל יום משדרים משהו אחר- אין רצועות שידור מחייבות, אין פריים טיים עיקש ואין לך מושג מה תקבל כשתזפזפ לכיוון. בקיצור יש המון בלאגאן- ככה לא בונים אלטרנטיבה, ככה גם לא בונים איכות.
מה גם שחלק מהתכנים בערוץ הם בינוניים ומטה- תכניות הלייף-סטייל (הבאתי מהם רק דוגמית) משתלטות על לוח השידורים ולא ברור למי יש צורך בהם; גם כשיש אלטרנטיבה איכותית ("שוונג", "עוד משפחה וחצי" ועוד) היא לא משווקת נכון ובכך בעצם מאבדת את עצמה.
סרט השבוע: קוראים לי סאם
מאבקו של אב בעל פיגור שכלי לגדל את בתו,לוסי, בת ה-7 למרות התנגדותם של שירותי הרווחה הוא המרכז העלילתי של "קוראים לי סאם". כאשר לוסי מגיעה לגיל בו היא משווה את מנת המשכל שלה לזו של אביה, הרשויות מוציאות אותה מחזקת אביה ומעבירות אותה למשפחה אומנת. הסיכוי היחיד שנותר לסם לקבל את בתו חזרה הוא ריטה, עורכת דין מוצלחת שנשבית בקסמו ומתנדבת לתמוך בו במאבק להחזרת בתו. לכל אורך הסרט מתואר הקשר בין האב לבתו תוך מאבק הרואי לאיחוד המשפחה.
<iframe data-priority=
עוד סרטים והמלצות במדור הסרטים
המדור בשיתוף מכללת יעקב הרצוג, גוש עציון