את הכותרת לרשימה זו לא בחרו העורכים. גם לא הייתה זו רבנית קונסרווטיבית אשר מצאה בתנועת קולך הד לתהליכים העוברים על נשים בתנועתה. היה זה דווקא חבר הכנסת אורי אורבך, מספר שלוש במפלגת הבית היהודי, אשר הגיע במפתיע למושב האחרון בכנס קולך, האחראי לציטוט זה.
ביום שני, כא בתמוז התשס"ט התקיים כנס "אשה ויהדותה" זו הפעם השישית. אותות למצב הכלכלי הקשה ביהדות ארה"ב ובארץ היה ניתן לראות גם בכנס שהתקיים הפעם בבית הספר קשת בקטמונים בירושלים ולא באולמות מפוארים ובבתי מלון כבשנים הקודמות ואורכו צומצם ליום אחד בלבד. גם הארוחות העשירות שהוגשו בכנס הקודם הוחלפו בסלט וסנדוויצים. אולם כל זה לא העיב על שמחתן של חברות הנפגשות אחת לשנתיים להחלפת דעות וחוויות.
שם קובע מהות
בשבוע שלפני הכנס שיחררה קולך לאוויר פרומו בדמות סקר שיתקיים בין באות הכנס לבחירת שם לתפקיד תורני המקביל לתפקידו של רב - אישה שתעמוד בראש קהילה. כיום אין בארץ נשים שעברו את מבחני הסמיכה של הרבנות ויכולות לתפקד כרבניות קהילה, אולם תנועת קולך כבר בוחרת שם לתפקיד.
- התרנגולת מעוברת ביום טוב וכבר מחפשים שם לביצה? אני שואלת את רחל קרן, יו"ר הוועד המנהל של קולך,
רחל לא מסכימה עם השאלה.
- שם קובע מהות. היא טוענת. ברגע שיהיה שם לתפקיד יבואו גם נשים. יש מספיק נשים מוכשרות שמסוגלות לעשות את המבחנים. הבעיה עד היום הייתה שלא היה להן מה לעשות עם הידע שלהן כי לא הורשו לגשת למבחני הרבנות.
לפני כשנה סיימה רחל קרן קדנציה כיו"ר תנועת קולך. באותה תקופה נבחר ועד מנהל חדש ותפקידה של רחל הוסב ליו"ר הוועד המנהל. ובכן שם קובע מהות. מה לגבי שינוי שמו של תפקיד יו"ר התנועה? רחל עונה לי כי אין בשם החדש יותר מאשר עדות על שינויים ארגוניים ומבניים שהתנועה מבקשת להחיל על עצמה אשר משמעותם היא עבודה משתפת רבה יותר ללא הירארכיות. צעד מאד פמיניסטי. אולם מי שניחן באוזן קשובה יכול היה לשמוע בדרשת הפתיחה שלה רמיזות לחילוקי דעות אידיאולוגיים בהם נתון הוועד המנהל ועימו התנועה כולה. גם רחל קרן וגם סוזן פרידמן הוכשטיין שהינחתה, הזכירו בדבריהן את בנות צלופחד המופיעות בפרשת השבוע. אולם רחל בדרשתה פנתה לסוזן והשיבה לה כי בנות צלופחד אינן מבקשות שוויון כי אם שם לאביהן. אך גם באמירה שכזו ניתן למצוא אמירה פמיניסטית. "אבינו לא מת בלא זרע." גם נשים נחשבות לזרע. מעבר לדיון התורני שפתח את הכנס היה בדברים אלו אמירה על הדרך המתונה, יש שיאמרו פשרנית, בה בחרה רחל קרן לנהוג בתקופה בה כיהנה כיו"ר התנועה. וזאת בניגוד לדרך האקטיביסטית-מיליטינטית המזוהה עם חנה קהת, מייסדת הארגון והעומדת בראשו עד לפרישתה לפני כשש שנים. עם בחירת הוועד המנהל החדש, שבה חנה קהת לחברות בוועד זה ועימה נשמעים יותר הקולות המיליטנטיים.
- לעיתים רק הקול ה"מרגיז" הוא זה שנשמע ומצליח להזיז דברים. אומרת בתשבע פלאי- סרי, חברה פעילה בקולך המאוכזבת מן הקו הפשרני בו נקטה רחל קרן.
מנגד, סביר כי דווקא הקול המתון הוא זה שהביא לקולך את ברכתו של חבר הכנסת אורבך ואולי אף את נוכחתם בקהל של אנשים כדוגמת הרב יהודה עמיטל ואשתו מרים.
בכנס עצמו נידונו נושאים רבים ומגוונים במושבים מקבילים. כך לדוגמא, במושב שעסק בזוגיות אחרת ומשפחה אחרת דיברה גני רוזנפלד על החיים בתחושת החטא של רווקים ורווקות שלא הצליחו לעמוד בדרישות האיפוק המיני הטוטלי של החברה הדתית. רוזנפלד ראיינה מספר רווקות לפני כמה שנים לקראת כנס בישיבה אוניברסיטה בניו יורק ולאחר תיאור הקונפליקט היא ניסתה לפתח אתיקה מינית בעקבות דברים משל ר צדוק וסיפורים מהגמרא. רוזנפלד הדגישה כי היא מבקשת לדבר על אתיקה ולא על הלכה מאחר ודיבור על הלכה אינו משנה את תחושת החטא אותה חשים הצעירים.
חילול השם זה לחשוב שהאל מוכן להסתרה של עוולות
במושב שהתקיים לרגל עשור לחוק למניעת הטרדה מינית דיבר הרב יובל שרלו על פורום תקנה, הפורום לטיפול ומניעה של הטרדות מיניות בציבור הדתי. על הסיבות שהביאו להקמתו, ועל דברים המפריעים לפעילותו התקינה כדוגמת העובדה שמדובר בגוף וולונטרי חסר יכולת מעקב. כמו כן, השימוש הלא נכון בציבור הדתי במושגים כחילול השם או לשון הרע אשר פוגעים בקרבן. "בעיניי" אומר הרב שרלו "חילול השם זה לחשוב שהאל מוכן להסתרה של עוולות." עוד מזיקה לפעילות תקינה היא העובדה שנושא זה כמו נושאים חשובים אחרים כזכויות אדם, איכות הסביבה או פעילותם של ארגונים כמעגלי צדק מזוהה עם "השמאלנים". הרב שרלו הוסיף ודיבר על החוויה הקשה והמעיקה שעל מתלונן או מתלוננת לעבור עד להרשעת הנאשם. ותיאר אותה במילים "אונס שני או שלישי" יש אפילו מקרים אומר הרב שרלו שאם ישאלו אותי אם להתלונן או לא אז במצב כפי שהוא היום במדינת ישראל הייתי ממליץ לא להתלונן.
באותו מושב תיארה עו"ד אשרת שהם, פרקליטה במחוז ירושלים, את המצב הקשה בשטח. לטענתה, יש דווקא בחברה הדתית והחרדית "תנאי חממה" לעבירות מין ופגיעה מינית. מעל 85% מעבירות המין נעשות בידי אדם המוכר לנפגע. החיים בקהילה סגורה או ביישוב קטן מקנים לעיתים תחושת ביטחון "מזוייפת" ואמון בלתי מסויג בסביבה. מציאות זו מביאה להנמכת או הסרת מנגנוני הגנה. כך גם שיח דתי הגובר על אינסטינקטים טבעיים; נורמות של צניעות המעכבות שיח פתוח ובהיר ועוד גורמים רבים הקיימים בחברה הדתית מהווים כר פורה לפגיעות מיניות.
"למדתי היום הרבה על האחריות שלי כאמא לבנים ובנות" אומרת נעמה טל, משתתפת בכנס. "החשיבות שבהסברה ובנתינת חינוך מיני נכון. הצבת גבולות. הגישה קשורה לזה שאני קיבלתי חינוך נכון מאימא שלי. דברים צריכים להיות מונחים על השולחן. המושג "מקווה" למשל צריך להיות מוכר לילדים. אולם זה חייב לבוא ממקום נכון."
היום העמוס הסתיים בטעימות מהופעות של נשים אשר נבחרו בהתאם לאווירת שלושת השבועות שבה אנו שרויים.
גם אם הרבה מהדברים שנאמרו בכנס היו ידועים ומוכרים הרי שרוב היוצאות מיום זה יצאו באווירה מהורהרת ועם תובנות חדשות שילוו אותן בדרך חזרה אל בן הזוג, הילדים או אנשים אחרים בסביבתן היומיומית.