שלום רב אני בחור ישיבה בן 24 שמתמודד מיגיל 12 בנטיה לאחרונה גיליתי את האתר ובהתחלה מאוד רציתי לשלוח הודעה לגבי הבעיה אבל עברתי קצת בהודעות של אנשים אחרים וגיליתי שאין שאלה שאני רוצה לשאול שלא שאלו כבר וכל מה שאני יכול לעשות זה רק להזדהות כי אני באמת חושב שרק מי שעובר את זה יודע בדיוק כמה זה קשה ומבלבל ומתסכל והרישמה עוד ארוכה.את האמת שאני חושב שיש הרבה בעיות בעולם שהם בהרבה יותר קשות מהבעיה הזאת אבל כשאני חושב על זה עם עצמי הבעיה שהכי קשה לי בזה[ מעבר למשיכה ולאהבה שיש לי לבנים] זה שאין לי מישהו משמועותי בחיים שלי שיודע מהסיפור הזה שאני אומר משמועתי אני מתכוון לאיזה חבר טוב[כמו שלכל אחד יש] שההיתי יכול לדבר איתו על זה ושלפחות יהיה מישהו אחד בחיים שלי שאני יוכל להיות הכי גלוי איתו בלי להתבייש ממנו ופשוט להוציא הכל ושיאהב אותי בדיוק כמו שהוא אהב לפני שסיפרתי לו. מישהו שיתן לי חיבוק ויגיד לי שהוא אוהב אותי[כמו שסטריטים אומרים אחד לשני מבלי להתכוון למשהו מיני] . כל השנים האלה שעברו שההיתי לבד שהתמודדתי לבד לקחו ממני הרבה מהשמחה של החיים כל בחור ישיבה ממוצע קשה לו לשבת ללמוד אז לי היה פי כמה קשה הביטחון שלי היה למטה [אפילו שידעתי להסתיר את זה טוב ]סבלתי מדימוי עצמי נמוך למרות שאני יכול להגיד שכל הזמן קינאו בי בגלל שאני בחור חכם מוכשר בלימודים תמיד הייתי הכי טוב בכל המשחקים שבתור בחור מקנים לך סוג של חשיבות היו קראים לי המושלם אבל תמיד הייתי חושב על זה שאילו היו יודעים מה אני עובר אף אחד לא היה מתחלף איתי אף אחד לא היה מקנא בי אני יודע שיש אתר שנקרא עצת נפש אף פעם לא התקשרתי אליהם פעם זה היה בגלל שהתבישתי והיום אני סתם אין לי כח לעבור איזה תהליך מסוים שלא בטוח שיעזור לי. עוד אחד הדברים שהנטיה הזאת גרמה לי זה שאני לא מרגיש שיש לי זהות כמעט בכל מה שאני עושה אני מחקה מישהו כשאני משחק כדור סל כדור רגל טניס שאני לומד אפילו כשאני שר כל הזמן אני מחקה אנשים מסוימים שאני אוהב את איך שהם עושים את הדברים האלה אפילו שאני מחקה אותם מצוין חחח ואני חושב שזה קורה לי בגלל שאני פשוט לא אוהב את מי שאני בגלל הנטיה אין לי את האני שלי כל החיים אני מרגיש שאני מתחבא מהצל שלי זה הרגשה נוראה .אני זוכר שההיתי קטן כל הזמן הרבנים היו אומרים בשיחות שהישיבה זה תיבת נח כמה זה חשוב להישאר בישיבה אני זוכר איך הייתי צוחק ומתוסכל מיזה כי בשבילי להיות בישיבה זה היה אחד הדברים המתסכלים שיש כל הזמן להיות מוקף בבחורים שאני נמשך אליהם כמה פעמים הייתי יוצא באמצע השיעור או הסדר הייתי הולך לשירותים ומוציא זרע לבטלה מרוב שכבר לא יכולתי לסבול את זה הייתי לומד עם מישהו וההיתי מרגיש שרטוב לי למטה ואחר כך הייתי שומע שיחות של רבנים שמדברים כמה זה חמור להוציא זרע לבטלה וההיתי שואל את עצמי זה נכון זה חמור אבל מה אני אשם אני לא כותב את זה בשביל שתסביר לי מה הייתי צריך לעשות או לא לעשות מבחינת ההלכה אני רק כותב שתבין כמה מערבלות רגשיות עברתי בגילאים שכל הזמן אומרים עליהם שאין לך דאגות וצריך רק לשבת ללמוד בכיף ואני הייתי אומר איזה כיף ואיזה בבלט אין יום בחיים שאני עובר בשקט או שהייתי מאושר באמת והכי גרוע שאף אחד לא יודע מיזה וכולם חושבים שאני מאושר לפני שבוע היה יום כיפור אני זוכר שהתפללתי וניסתי לבכות ולא הצלחתי זה נראה לי מרוב הכעס והתיסכול שיש לי מכל החיים האלה אני יודע שבעולם שהייתי נורמלי יכלתי להיות סופר מוצלח עובד ה אמיתי שנהנה ממה שמותר גם ברוחניות וגם בגשמיות אבל כנראה באתי לתקן כל מיני דברים כמו שאמרתי היום אני כבר בן 24 כולם בישיבה מחכים שאני יתחתן הם חושבים שמרוב שאני בחור מיוחד אז קשה לי לבחור כי אני מחפש מישהי מוצלחת כמוני. אין לי מושג מה אני הולך לעשות אין לי מושג מה יהיה אין לי כח להיות עצוב או לבכות למרות שיורד לי דמעות עכשיו. אני בעיקר משתדל לשמור על מצב רוח טוב ולהתחזק בביטחון בקב"ה הייתי שמח אם תכתוב לי מה אתה חושב עלי ועל מה שכתבתי פה ותיהיה אמיתי אני רוצה לשמוע את האמת יכול להיות שקצת עירבבתי נושאים פשוט קצת מאוחר ואני עייף כתבתי כל מה שקפץ לי לראש כל טוב וחג שמח



תשובה

שלום רב, חשוב מאוד שכתבת מה שכתבת, ובעצם בטאת היטב מה שקורה לבחורים דתיים שיש להם נטיות הפוכות. אתה לגמרי לא יחיד ולא שונה מהם אבל מאוד לבד, וחבל. אכן אין עיצה שניתן לתת לכל המיכלול שכתבת, אלא רק שאתה חייב לבחור מישהו שאתה סומך עליו, לספר לו ולדבר. מישהו מצוות הישיבה או מהחברים. ישנו גם הפורום של צעירים דתיים ותוכל למצוא בינהם מישהו רציני איתו תוכל להתכתב. בכל מקרה רצוי לפנות לפסיכולוג, שאולי לא יוכל לתת פתרון לשינוי הנטייה, אבל לפחות יהיה איתך ויסייע לך לקבל את ההחלטות הנכונות לטווח הקצר והארוך. חג שמח.