שלום רב,
איך יודעים שמצאתי את הזיווג ההגון?
האם התבלטויות לגבי הקשר באים בחשבון?
או שצריכה להיות אמונה שלמה שזה זה, לבטוח באדם ולהאמין שלאחר מיסוד הזגויות החיים יראו טוב?
אני אמורה לתת תשובה לגבי הצעת אירוסין לבחור שיצאתי איתו חמישה חודשים. לצערי איני שלמה.למרות כשאני רואה אותו יש לי פרפרים בבטן.
יש בינינו "קליק" כמו שאומרים. לא משעמם איתו. הקשר יציב. לראשונה זה קורה לי.
אני מאמינה שאם אתמסד איתו החיים לא יהיו קלים אבל אני יודעת שאני אסתדר איתו.
למרות שעד עכשיו אנו לא מצליחים להגיע לידי פשרה איפה נגור(הוא רוצה בפתח תקווה ואני בחיפה. לא רואה את עצמי שם והא לא מוכן להתפשר ) מה זה אומר לגבי הקשר בינינו? כנראה הוא לא מספיק חזק. לא כך?
אנו כרגע בהפוגה. לקחנו פסק זמן לחשיבה.
כלומר הוא ביקש ממני לחשוב ולהסכים לתנאיו.
מצד אחד אני לא רוצה לוותר על הקשר כי נקשרתי אליו ואני לא רוצה להתחיל לחפש שוב פעם זיווג אחר. מצד שני אני מרגישה שאני לא מוכנה להסכים כאשר מציבים בפניי תנאים ולא באים לפשרה ששניינו נהיה מרוצים.
לכן שאלתי איך יודעים אם זהו זיווג הגון, הרי בכל קשר יש ניואנסים וקשיים. אין קשר מושלם . ואהבה עזה אני מניחה תגיע בהמשך.כי כך חוו כמה מקורביי משפחתי. כנראה שהם לא רוצים שאהפוך לבררנית למדי ואפספס את הזווג
אשמח לשמוע דעה בנושא.
ואם אפשר איפה יהיה ניתן להחזיר תגובה לתשובתך אח"כ.
חג שמח
סופ"ש מקסים
שירה
תשובה
שלום
אם אתם מתאימים, יש לכם השקפת חיים מתאימה, שאיפות ומטרות, מידות טובות, והתאמה ולפחות יחסי חיבה או ניצוץ וגרעין של אהבה - "קליק".
אז:
1. אתם ככל הנראה זוג מתאים.
2. אין התלבטויות ויש החלטה שזה זה, וזהו! (חששות ופחדים תמיד יש וזה דבר טבעי).
3. אין צורך "להאמין" זה לא עניין של אמונה. זה עניין שבדקת את המידות של בן הזוג, מטרות, שאיפות, יחסי חיבה וכו' והגעת להחלטה המתאימה.
לגבי מקום מגורים זה דבר שצריך להחליט עליו יחד תוך כדי לקיחה בחשבון של כל הפרמטרים:
1. מקום עבודה.
2. חינוך ילדים.
3. קרבה למשפחה תומכת.
4. חברים.
5. אידאלים.
וכו'
אפשר גם להתייעץ בנושא עם גורמים שונים, מקצועיים יותר או פחות.
לשבת ולדון בכל הדברים ולהחליט יחד!!! איפה הכי כדאי לגור. ואי אפשר לכפות אחד על השני החלטות.
זהו בדיוק ההבדל בין כל מערכות היחסים שהיו לכם עד היום למערכת יחסים בין בני זוג.
בכל מערכת יחסים (משפחה, חברים, עבודה...) כל אחד הוא אינדיבידואלי ועומד בפני עצמו רק שצריך להתחשב בצרכי ודרישות הזולת והחברה.
במערכת זוגית הקשר הרבה יותר חזק והשאיפה והאהבה בין בני הזוג גורמת לאינדיבידואליזים להיטשטש. עדיין הוא קיים אבל ברמה גבוהה יותר, ברמה פחות אגואיסטית ועם רצון לשיתוף ולחיבור לזולת גבוה יותר.
לכן ההחלטה היא צריכה להתקבל ביחד!!! לא רק כי כך צריך לקבל החלטות אלא בגלל שזאת כל המטרה של הנישואין -- להיות יחד!!! לחיות יחד, לפעול יחד, להגשים חלומות יחד, לחשוב יחד, לדבר יחד, לאהוב יחד, ולהחליט יחד!
כמובן, זה לא דבר קל ולא דבר שעושים ומשנים ביום אחד. יש בזה דרגות והשתפרות כמו בכל דבר בחיים.
זוג שנשוי שנה אחת אינו דומה לזוג שנשוי 30 שנה וזוג שלא נשוי אינו דומה לזוג שאינו נשוי.
בהצלחה,
שמואל, כולנו שדכנים