שלום רב
בתנו בת ה-11 היא ילדה בריאה ומאושרת בדרך כלל. בשבועות האחרונים היא החלה לבכות בנוכחותנו לעתים תכופות, לכאורה ללא סיבה. לשאלתנו, מטרידות אותה מחשבות ותחושות שמכאיבות לה. חלק מהמחשבות הן מחשבות על מיניות שהיא מתייסרת עליהן בעיקר מסיבות דתיות. חלק מהמחשבות הן על ילד בכיתתה שהיא התאהבה בו.
לפי דבריה, היא אינה 'סובלת' ממחשבות אלו בזמן הלימודים או בזמן שהיא עם חברות אלא רק כשהיא אתנו בבית.
מדובר בילדה בוגרת לגילה, בעלת מצפון מפותח, אולי יתר על המידה...שבעבר גילתה מעט תופעות של 'עצבנות דתית' סביב הלכות מסוימות, אבל לא באופן משמעותי וחריג.
הפעם אנו מתקשים יותר לעזור לה. כמעט בכל ערב היא מזילה דמעות בגלל המחשבות שמציקות לה, למרות שהסברנו לה שמדובר במחשבות נורמליות לגמרי ושהיא מסוגלת להתמודד אתן באמצעות מחשבות אחרות או הסחת דעת.
אשמח לשמוע את עצתכם
תודה מראש
תשובה
שלום רב
הורים רבים מדווחים על ילד שפתאם התחיל לפחד, דבר שלא אפיין אותו קודם לכן. או ילד המתחיל פתאם בהפרעות של שטף בדיבור והוא נראה כמגמגם.
"קפיצות התפתחותיות" הם התקדמות של הילד בסולם ההתפתחות. התקדמות מבורכת ונורמלית אך היא גם מביאה עימה קשיים. הילד שרכש אוצר מילים רחב יותר מתקשה להדביק אותם לקצב המחשבות שלו, והילד שמגלה עולם מגלה גם את הרע והכיעור שבו - ואיתם גם הפחדים.
הבת שלכם כנראה מתפתחת מינית. היא מרגישה את עצמה ואת גופה. מתוודעת לנשיותה ולכח שבכך - ועם זה באים הפחדים, רגשות האשם וכד.
העצה הרגילה היא להיות שם בעבורה: לתת לה לדבר על זה, לשמוע אותה. להרעיף עליה אהבה ולהעצים את בטחונה העצמי בתחומים אחרים. הצפייה היא כי תוך מספר שבועות עד חודשים ספורים היא תסתגל יותר למצבה החדש וכך הקשיים ייעלמו.
והיה אם לא, או שאתם מרגישים שיעוץ יכול מאד לעזור לכם, ראוי לפנות לקבלת יעוץ מקצועי שיכלול פגישה איתכם ועם הילדה עצמה כדי להמליץ לאן הלאה.
בהצלחה
נחמה קירשנבאום אבינר, מכון שילה