לא מפחדים מאקדמיה

בשבועות האחרונים התבשרנו על חרדה חדשה מבית המדרש של הציונות הדתית. הרב יונה גודמן במאמרו "הלם תרבות" בצוהר האחרון, מזהיר אותנו מפני ההידרדרות הרוחנית שמציבה החברה החילונית בפני הסטודנטים הדתיים. החברה החילונית המתירנית מאיימת על הצעירים הדתיים ומביאה לנפילתם ברשתה. נראה שחלק ממה שמטריד את הרב יונה גודמן איננו רק הנפילה הרוחנית אלא גם עצם העצמאות הרוחנית שאיננה תלויה יותר בממסד החינוכי כפי שהוא אומר: "ומצד שני הוא לראשונה מגלה כי הוא נמצא בשלב חדש בהתפתחות האישית שלו, שלב של חיפוש תוך עצמאות נטולת הכוונה רוחנית או חברה תורנית ממשית". לתדהמתו מגלה הרב יונה גודמן כי בנקודה מסוימת התלמיד יצטרך להיבחן לבד האם חינוכו הצליח. אך במקום לתת אמון בתלמיד הנוצק על אמונה פנימית באיכות החינוך הדתי, מבטל הרב יונה גודמן בהבל פיו את כל ההשקעה החינוכית שהשקיעו בצעירים הדתיים ומוצא אותם כחסרי עמוד שדרה למול הציבור החילוני. לאור הניסיון האישי שלי אין דבר רחוק מכך במציאות. למעשה הסטודנט הדתי הוא פרי הילוליה של החינוך הדתי, ממש כמו המפקד הדתי, או המתמיד היושב בישיבה ומתגדל בתורה.

הסטודנטים הדתיים הנמצאים בחברה חילונית מתירנית אך מתעלמים מכך, ושומרים על תומתם וקדושתם, הם דוגמא וסמל להצלחת החינוך הדתי. אותו סטודנט דתי המדבר עם חברתו החילונית ללימודים, לכאורה בחופשיות רבה, אך למעשה מתוך מודעות עצמית ומשמעת עצמית של ברזל, מראה את כוחו הגדול של החינוך הדתי לאומי. כוח שמתעלה על כל מה שמשיגים ומחשיבים במסגרות חינוכיות אחרות כמו החינוך "העצמאי". אותו סטודנט הניצב ליד עולם חילוני פתוח ומתירני, ובכל זאת מתעלם ממנו ולא נותן לו שליטה עליו, מראה עד כמה לחטא אין שליטה עליו. יש יצר הרע ולעיתים יש גם נפילות, אבל הצעירים הדתיים באוניברסיטה מתנערים מן הנפילה, וחוזרים לשליטה עצמית, ולרוגע של קדושה שאין לחטא שליטה עליו.

זוהי ההצלחה האמיתית של החינוך הדתי לאומי, וכמו כל הצלחה אמיתית אחרת של החינוך הדתי לאומי היא לא מתבטאת ברעשנות או בצעקנות, אלא להפך, בשתיקה ובדממה. הסטודנט הדתי מקיים אורח חיים של גבורה כפי שמכנה זאת הרב סולובייציק ולא של כוח גרידא. אורח חיים שבו המאבק איננו עניין להתהדר בו או קרדום לחפור בו, אלא מתקיים בסתר ליבו של האדם בהווייתו הפנימית. זוהי הגבורה האמיתית של האדם, וזוהי גבורתו של הסטודנט או הסטודנטים הדתיים כפי שהם חיים היום באוניברסיטאות.

חוסר האמון של הרב יונה גודמן בסטודנט הדתי מעציב. למעשה זהו חוסר אמון בחינוך הדתי לאומי. במקום לראות את הצלחותיו ואת עוצמתו הלא רגילה של הצעירים הדתיים, ולהבין כיצד זה נובע מתוך החינוך הדתי, מתמקד הרב יונה גודמן במקרים השליליים, שאכן קורים, וסביר להניח שגם יקרו בעתיד. בכך זונח הרב יונה גודמן את דברי הרב קוק בערפילי טוהר: "הצדיקים הטהורים - אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה".