שלום לכבוד הרב,
אני בת 25 ,מתראה כבר חצי שנה עם בחור טוב שמשפחתנו הכירה בינינו. יש לי תחושה שתקופת ההכרות מגיעה לקיצה והוא יציע לי נישואין אוטוטו. לצערי אני מרגישה שהוא לא אותו אדם שציפיתי להתמסד עימו. חיפשתי אדם עם חוכמת חיים, אינטלגנט, בעל ראש פתוח ומוכן לשינויים אשר יהיה אפשר ללמוד ממנו הרבה ולהתפתח. לצערי בן זוגי אינו ניחן בכישורים אילו וגם לא מוכן להתפתח מעבר לתחום שהוא מכיר.אני כמורה מבינה שזה בא מקשיי למידה ואולי גם מקשב וריכוז. בתקופה של היכרותנו יצאתי איתו כי הוא איתגר אותי יותר ויותר מפגישה לפגישה אך יחד עם זאת ככל שהזמן עבר הייתי מבינה שהוא לא עבורי. אני מרגישה שאורח חיינו שונים זה מזה. אני אוהבת ללמוד וללמוד ולהתפתח והוא אוהב את שגרת העבודה שלו והחברים ולא מוכן לצאת ממנה כדי להיחשף לדברים אחרים .אני לא רוצה שבהמשך חיינו יהיו משעממים כאשר ו"ההדלקות" תחלוף.אולי אני טועה וביקרותית למדיי?
אנו מסתדרים טוב, למרות שבעבר הוא היה מתעצבן או מדבר שלא במקום בלי לחשוב פעמיים. אך דברים אילו לא חזרו כבר חודשיים לאחר שדברתי איתו שזה לא מוצא חן בעיניי. על פניו נראה כי אדם מוכן להשתנות ומקבל את הערותיי אבל מהיכרותי איתו יש לו נטייה לשקר מדי פעם לאנשים ואין לי מושג האם שיקר לי אי פעם. מסיבה זו אני מתחילה לחשוד שאולי התנהגותו לא כנה איתי.
וישנה חשדנות אחרת שבאה גם מדברים אחרים כגון הבילוי שלו עם חבריו עד שעות קטנות אשר מעלה אצלי חשדות לא נעימות. (בעבר הוא היה ידוע כרודף שמלות ולטענתו הוא נגמל מההרגל הזה).
הורי גם לא רואים בעין יפה בקשר בינינו הם חושבים שהוא לא ב"רמה שלי" ואנו לא מתאימים בכלל. כלומר אין לי תמיכה בקשר אפילו מהם אך הם נותנים לי את הבחירה שלי לחיי הפרטיים.
לפעמים אני מרגישה שאני רוצה לסרב לקשר עימו אך איני מעזה. כי כאשר אני שומעת את קולו או נמצאת בקרבתו אני דוחה את המחשבות וממשיכה כאילו כלום .אני לא מצליחה לתווך בין הרגש להגיון .
אני לא יודעת מה אענה לו במידה ויציע לי נישואין. הוא מודע שאני מתלבטת אך לא מוכן לוותר עליי.
טוב לי איך שאנו עכשיו אך אני חוששת מעתיד משותף איתו . ואני חושבת שאולי זה נובע מחוסר בשלות ומוכנות לקראת החיים האמיתיים? אני מרגישה שאני לא מספיק מוכנה להתמודד . אולי אני צריכה זמן? הפוגה? למרות שהזמן אינו עוצר לטובתי .
מה עליי לעשות ?
תודה
אורלי
תשובה
שלום לך אני מציעה לך לקרוא בעיון רב את הדברים שאת עצמך כתבת. נראה לי שענית לעצמך שחור על גבי לבן.יש דברים מאד מהותיים שמפריעים לך. כלל לא הרחבת על הדברים שטובים לך בקשר. זה אומר הרבה. לא? בברכה נחמה קירשנבאום אבינר, מכון שילה