נקווה של"ג בעומר יביא איתו להיטים חדשים.
לא קונה את זה
ביום רביעי נתקל המדור בפרסומות ליריד "עולם היהדות", שהתקיים השבוע באולמי "קינג דיוויד" שבפאתי בני ברק, ולבו נשבר בקרבו. למה נשבר? כי היריד היה בימים שני-שלישי, והמדור נתקל בפרסומים רק ביום רביעי, וכיוון שיום רביעי מגיע אחרי ימים שני ושלישי בדרך כלל, יוצא שפספסנו את היריד. ועדיין, למה שזה יגרום לאיזשהו לב להישבר? כי הפרסומת הבטיחה במפורש "חווית קניות יהודית", והמדור ממש רצה לראות איך זה. הוא תמיד חשב שקנייה היא תהליך קצר שבאמצעותו משיגים מצרך כלשהו. אם אתה צריך חלב, אתה קונה חלב. אם אתה צריך מכונת כביסה, אתה קונה מכונת כביסה. אם אתה צריך מכונית, אתה קונה מכונית (וכן הלאה, הבנתם כבר את העיקרון). הוא אף פעם לא הבין איך קניית מוצר מסויים - גם אם ממש שמחים לקנות אותו - יכולה להפוך לחוויה, אפילו אם מתרגמים אותה לאנגלית וקוראים לה "שופינג", אז בטח שהוא לא חלם על חווית קניות יהודית. האם זו חוויה רוחנית? האם היא יוצרת התרוממות רוח וקירבה לבורא? עד שהייתה למדור הזדמנות לחוש חוויה כזאת, הוא פיספס אותה.
במחשבה שנייה, לא בטוח שאילו הוא היה מגיע ליריד, הוא באמת היה זוכה לאיזושהי חוויה.
האלף לך?
לפני כשנה יצאה לדרך עצומה לחיזוק החינוך הממ"ד, אל מול תופעת החינוך התורני. הימים ימי קום האתר "עצומה", המאפשר לכל אדם למחות כנגד מה שהוא רוצה, והיוזמים - הלא הם "נאמני תורה ועבודה" - החליטו שהם שואפים להגיע ל1,000 חתימות. כרגע הם עומדים על 997, אז כל מי שמזדהה עם הרעיון ולא חתם עד כה (המדור עצמו כבר חתם, אבל הוא עדיין נכנס פעם בכמה זמן לראות מי עוד חתם. זה ממש כיף לראות אנשים שאתה מכיר ברשימת השמות), מוזמן לעזור להם להגיע כבר ל1,000. מוטב אחרי שנה מאשר לעולם לא.
מבן-גוריון לאבן-עזרא
שכוייח השבוע מגיע לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שקיימה השבוע יום עיון על רבי אברהם אבן עזרא - פרשנותו, הגותו, פועלו, שיריו וכיוצא בהם. השכוייח הזה כמעט ולא נכתב, כי כשהמדור ראה מודעה על יום עיון שכזה, הוא חשב אוטומטית שמדובר בעוד כנס של בר-אילן, ואפילו לא טרח לבדוק מי המארגנים, עד שבשלב מסויים הוא הבחין בכך שמדובר באוניברסיטה הבאר-שבעית - לא מוסד דתי, לא מעוז של חובשי כיפות, ובכל זאת, הם מצאו לנכון לקיים יום עיון שיעסוק בדמותו של הראב"ע. אז שכוייח. קצת חבל שזה יצא בדיוק בתוך שבועיים ללא רכבות לבאר-שבע, בגלל עבודות במסילה, אבל לא נורא.
לילה בלי ירח
אע"פ שהחורף סיים את תפקידו לשנה זו, קהילות רבות בארץ הקודש קיימו במוצ"ש האחרון מנהג חורפי למהדרין: המתפללים יצאו בסוף התפילה לקדש ולברך את הלבנה, וחיכו שהיא תצא מבין העננים. לא ברור מה עשו שם עננים בחודש אייר, אבל הם היו שם, וכולם (כלומר, כל המתפללים במקומות שבהם הלבנה הסתתרה בין העננים) חיכו שהיא תתגלה. חלקם התייאשו מתישהו, וחלקם חיכו בציפייה דרוכה במשך דקות ארוכות עד שהלבנה נאותה לבסוף לצאת. זה קרה כמה פעמים בחודשים האחרונים, אלא שהחודשים האחרונים היו בחורף, ועכשיו לכאורה העננים אינם אמורים להפריע. המדור הקים ועדת חקירה זריזה לבדיקת העניין, והגיע למסקנה שהלבנה הסתתרה בכוונה. היא פשוט נעלבה קצת מכך שברכנו בחודש האחרון את החמה.
30 יום קודם חג השבועות, אפילו פחות, ועונת הפרסומות לאירוח בבתי מלון לחג בעיצומה. זאת אמנם עונה שקטה יותר מעונת הפרסומות לפסח או לחגי תשרי, אבל כיוון שאין הכנות אחרות לקראת החג הזה - לא צריך לבער חמץ, לקנות ארבעת המינים ואפילו לא להכין תחפושות - אז נשארנו רק עם פרסומות לבתי מלון, ולעוגות גבינה (האמת היא שזה החג שמתכוננים אליו הכי הרבה, כל יום אנחנו סופרים את הימים עד אליו, וכנראה גם אמורים לעבור איזשהו תיקון של מידות הנפש בדרך, אבל משום מה זה הרבה פחות מורגש מניקיונות לפסח או בניית סוכה). למעשה, רק השנה המדור שם לב לפרסומות האלו, שחלקן הגדול כולל באופן טבעי תיקון ליל שבועות, וגם חזן יוקרתי שינעים את תפילות החג, כרגיל. בהנחה שכמה מכם זכו להתארח בבתי מלון בשבועות, המדור פונה אליכם בתהייה: איך זה עובד? באמת יש אנשים שלומדים בלילה, ומגיעים לתפילה של חזן ידוע בבוקר? חזנים מסכימים להוציא את הקול שלהם בשביל אנשים שהיו ערים בלילה, ויירדמו עוד לפני "ברכו"?
בברכת כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעה 3:00 בלילה בטרמפיאדה בדרך למירון.