לפני למעלה ממאה שנה, כתב ההומוריסט האמריקאי אמברוז בירס את "מילון השטן" ובו הגדרות נוטפות ציניות והומור. בערך "שמרן" כתב בירס: "שם עצם, מדינאי שמאוהב ברע הקיים, להבדיל מליברל הרוצה להחליף אותו בחדש".

בנימה רצינית יותר, מדובר בקונספציה ממנה התעוררתי אך באחרונה. העולם בכלל וזה הדתי בפרט, התחלקו מבחינתי לשתי קבוצות ברורות: השמרנים מבקשים להסתגר בד אמותיהם מפני ההווה המאיים והדורסני; הליברלים, לעומתם, דורשים עדכון אינטנסיבי עם מציאות החיים, גם במחיר של שינויים מרחיקי לכת בהשקפותיהם הבסיסיות ביותר.

הקונספציה התנפצה מבחינתי בגיליון האחרון של "אקדמות" (גיליון כ"ב). בין דפיו הסתתר מאמרו של הרב חיים נבון - "שינויים באורח החיים הדתי, הצעה למודל שמרני". הכותרת המבטיחה הובילה לרעיון מפתיע לא פחות, כשבבסיסו תמצית הצעה לאותו עדכון מציאותי לחיינו הדתיים - בהשגחת השמרנות הראשית. הרב נבון מציג תשתית מוצקה לאידיאולוגיה שמרנית. אך גם הוא מכיר באפשרות לאימוץ תרחישים מודרניים שיובילו לשינויים בשיקולים הדתיים (למעט תחומי הליבה של ההלכה והחיים הדתיים, שאינם "בני עדכון"). אני מעז לכנות את ההצעה, בקיצור נמרץ - "נחייה ונראה".

מיועצות טהרה לרבנות קהילה

לשם המחשה, אם מעמד האישה הולך ומתחזק בדורות האחרונים, הרי שהליברל יפרוס שטיח אדום לרגלי אישה אל כס הרבנות הקהילתית, ויפה שעה אחת קודם. הרב נבון מתייחס לדוגמא זו (כרב קהילה בעצמו) באהדה מהוססת. "באופן מסורתי, רק גברים כיהנו כרבנים. אמנם, ייתכן שאין מדובר ביסוד עקרוני, אלא בעניין שהזמן גרמו. הדרך היחידה להכריע היא לבדוק. אך אנחנו איננו עורכים ניסויים בבני אדם". ההצעה דורשת התנהלות מהוססת, המושתת על ניסוי וטעייה לצד אותנטיות. "אם אמנם יש לחץ אותנטי, הן מצד הקהילה והן מצד הרבניות הפוטנציאליות, לכך שאישה תכהן כמורה רוחנית, יש לבחון זאת בתהליך ארוך וממושך". הרב נבון מציע תחום הלכתי מסויים שיועבר להוראה ופסיקה לידי נשים, מה שכבר מתרחש היום בתחום הלכות טהרת המשפחה. אם במבחן התוצאה העניין מתקבל באופן חיובי, ניתן להרחיב את המעגל לשלב הבא: רבנות בית ספר, וכו - עד לכדי רבנות קהילה. אמנם, הרב נבון מדגיש שהתהליך הזה יכול לקחת "מאה או מאתיים שנה"; הוא גם מדגיש שאולי יתברר בעיצומו של התהליך שיש לסגת ממנו, כאשר המאמץ לא יעלה יפה. הרי, בסופו של דבר, מדובר בעמדה שמרנית. ובכל זאת, יש בדבריו חידוש משמעותי.

המודל נשען על טבע האדם. בסופו של דבר, רובנו חוששים משינויים דראסטיים, במיוחד בכל הקשור למעגל החיים הדתי שמצליח לגעת ברבדים העמוקים ביותר של אישיותנו. מעבר לחשש הסובייקטיבי, ישנו ספק אמיתי בדבר הצלחתם של אי אלו הצעות המבקשות לשנות תהליכים ארוכי טווח והרגל.

ישאל הקורא: מה החידוש? הרי באופן דומה כבר מתנהלים תהליכים רבים, ללא הצעה מסודרת המונחת לשולחננו. אמנם כי כן, המודל השמרני מתייחס בהתאמה לטבע האדם והחברה, כך שקשה לכנותו "מהפכני".
בכל זאת, מצאתי עניין בהצעה שמצליחה לתקן את המעוות בעצם הטענה כי גם לשמרנות הדתית יש יכולת עדכון בריאה. ממילא, הצטמצמו הפערים בין השמרנות לליברליות - מאידיאולוגיה לפרקטיקה.

מעבר לזה, רב אורתודוקסי המזוהה עם השמרנות הדתית ומבקש לאתגר את נשות ישראל בכס הרבנות, זה כבר חידוש משמעותי.